הפרעת קשב וריכוז

להיות הורים לילד או ילדה עם הפרעת קשב וריכוז זה אומר שיש לכם אתגר לא קטן, אבל גם לא נורא!
הפרעת הקשב נחשבת לקושי מספר אחת בהתמודדות עם קשיי למידה, בעיות התנהגות, בעיות רגשיות ותפקוד יומיומי לקוי – גם אם מדובר בילדים אינטליגנטיים ומוכשרים ככל שיהיו. הפרעת הקשב עם או בלי היפראקטיביות עלולה לפגוע בהתקדמות האישית. מכירים את המשפט שמורים נוהגים לומר: לילד שלכם יש יכולות אך הוא אינו מממש את הפוטנציאל? החדשות הטובות הן שבעזרת הדרכה וגישות טיפול נכונות אפשר להגיע לתוצאות מצוינות – גם אם לא מעלימים את הפרעת הקשב לחלוטין.

מאמר זה מיועד להורים ולמורים ומטרתו להציג מידע מפי מומחים בתחום, להציג מחקרים מעניינים ועדכניים ובעיקר לתת לכם טיפים והדרכה להתמודדות יעילה עם הפרעת קשב וריכוז אצל הילדים או התלמידים שלכם.

טיפ מודעות אצל ילדיםחזקו את המודעות אצל ילדכם! אחד מהדברים החשובים ביותר בילדים עם הפרעת קשב וריכוז, זה המודעות – ברגע שילדים עם הפרעת קשב וריכוז מודעים לחזקות ולחולשות שלהם, יהיה קל יותר לעזור להם!. לכן, השקיעו בשיחות ובתקשורת טובה עם ילדכם וכוונו אותו/אותה להסתכלות והבנה עצמית בנוגע למה שקורה ביומיום.

הנושאים במאמר:

מה אומרים המומחים על הפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז, הנקראת בלועזית  (Attention Deficit Hyperactivity Disorder (ADHD, נפוצה יותר בקרב בנים מאשר בנות. על פי ויקיפדיה מוגדרת הפרעת קשב נוירו-התפתחותית ומאופיינת בתסמינים מאוד ברורים: חוסר ריכוז, קשב נמוך, קושי ביכולת לעכב תגובה או דחף (אימפולסיביות), חוסר שקט, תנועתיות יתר ו/או דברנות ללא הפסקה. ניתן לראות סימנים אלו אצל פעוטות כבר משלב הגן ויש אפילו הורים שמעידים שכבר בינקות שמו לב שילדם חסר מנוחה וחסר שקט.

  • הפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור מהמרכז לבריאות הנפש, שירותי בריאות כללית, תיארה בהרצאה שנערכה לאחרונה כי הפרעת הקשב היא למעשה שקופה, זו כמובן אינה מחלה ואין כאבים ולכן רוב הילדים אינם מודעים אליה. רוב הבעיות והקשיים בגינה נובעים בעצם בקושי בתפקוד היומיומי וגורמים לילד לחוות את המציאות בצורה שונה מאחרים. למשל, הקושי להתרכז זמן ארוך בגלל היסח הדעת הנובע מההפרעה – גורם לילד לצאת מריכוז לעתים קרובות, לא להפנים את המידע בזיכרון, להיות חסר שקט, לאבד ביטחון עצמי ועוד. בסרטון הוידאו ניתן לשמוע את הרצאתה של ד"ר איריס מנור בכנס שנערך בנושא בשיתוף העמותה קווים ומחשבות ובו היא מסבירה מהי הפרעת קשב וריכוז:.
  •  בכנס שנערך ב2013 על ידי ארגון Chadd, נאם פרופ' ראסל בארקלי מומחה בינלאומי  בתחום וציין כי תרופות הנן גורם טיפולי הכרחי, אך זקוק לטיפולים משלימים."תרופות לבדן אינן מלמדות כישורים ומיומנויות", כך לדברי הפרופסור. כלומר, התרופות יסייעו קרוב לוודאי, במה שקשור לריכוז ולהיפראקטיביות, אך הם לא יסייעו לכל אותם המאפיינים הקשורים בהתנהלות העצמית, כגון: סדר, ארגון, איפוק ושליטה עצמית, יכולת קבלת החלטות.
  • במאמר של ד"ר יעל לייטנר – מנהלת היחידה להתפתחות הילד במרכז רפואי איכילוב ת"א, כותבת במאמר: שלום כיתה א' – להתראות הפרעות! על הצורך באבחון המוקדם ושיש לשים לב לנורות אזהרה כבר בגיל הגן. לדבריה, על ההורים לקחת חלק פעיל ברגע שעולה חשד ראשון ולשוחח על כך עם הגננת או איש מקצוע. יש להגיע לאבחון וככול שיוקדם האבחון כן ייטב לילד עם כניסתו לכיתה א.

הפרעת קשב וריכוז הילד שלכם לא מסוגל להתרכז כשהנושא משעמם? וודאי שלא! ילדים בעלי קושי בריכוז ובקשב מתקשים להתרכז לאורך זמן במיוחד כשהמשימה אינה מעניינת אותם. בדרך כלל כשהמשימה כן מעניינת הם מסוגלים.

מהם הגורמים להופעת הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים

האם כבר גילו מה גורם להפרעת קשב? שאלה טובה שאת התשובה לא בדיוק יודעים. ישנן השערות שונות למשל הסברה כי הסיכוי להופעתה אצל אחד מהילדים במשפחה הוא בגלל תהליך תורשתי, או כאשר למישהו במשפחה יש דיכאון, ליקויי למידה, התנהגות עבריינית, תסמונת טורט, אימא אלכוהוליסטית  חשיפה לעישון, טבק, או זיהום אויר בזמן היריון, בעיה בתהליך ההיריון או לידת פג.

ילדים עם הפרעות קשב וריכוז יכולים לגלות את הסימנים גם בשלבים מאוחרים יותר של ביה"ס ולאו דווקא בכיתה א'. יכולות להיות לכך כמה סיבות: דרגת הפרעות הקשב אינה חמורה, אלא גבולית בעלת סממנים מועטים, או שקיימות בעיות נוספות למשל בעיות רגשיות, בעיות משמעת והתנהגות שההורים וצוות המורים לא מצא לנכון לשים לב דווקא לכך שמדובר בהפרעות קשב ולא בבעיות התנהגותיות.

קשיי קשב וריכוז יש כמעט לכולם

הידעתם? קשיים בריכוז וקשב יש לרבים מהילדים והבוגרים, אך  לקבוע שמדובר באמת ב"הפרעה" צריכה להיות פגיעה רצינית בתפקוד היום יומי או הלימודי.

האם בישראל נפוצה יותר הפרעת הקשב?

נקודה מעניינת היא העובדה שבכל מדינה בעולם נצפים באופן שווה אחוזים זהים, בין 4-8% מאוכלוסיית הילדים. כך, שגם במדינות מפותחות כמו מדינות אירופה ומדינות המזרח כמו סין ודרום אמריקה, יש את אותו אחוז הלוקים בהפרעה.

מה ההבדל בין ADD ל-ADHD?

הפרעת קשב זו כאמור תסמונת נוירולוגית אשר לצורך האבחנה צריכים להתקיים שלושת המצבים האלה:
1. חוסר  קשב  2. חוסר בריכוז כתוצאה מהסחות דעת  3. אימפולסיביות.  אך ישנו מרכיב רביעי והוא: 4) היפראקטיביות – אשר קיים רק אצל חלק מבעלי הפרעת הקשב ולכן למעשה ישנן שתי קבוצות – אחת עם היפראקטיביות ונקראת בשפה המקצועית ADHD ושניה בלי היפקראקטיביות ונקראת ADD.

ההבדל ביו שתי הקבוצות מתבטא בהתנהגות! בעלי ADD הם אלה שאין להם היפראקטיביות, ההתנהגות שלהם שקטה, הם מתקשים להתרכז ונראים כחולמניים וכמנותקים מהסביבה. הקבוצה השנייה, ADHD, מתאפיינת עם מרכיב ההיפראקטיביות, תזזיתיות, תנועתיות רבה וחוסר שקט – וכמובן שהריכוז והקשב מאוד קשים עבורם.

DSM-V הוא ספר האבחון הפסיכיאטרי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על-פי התסמינים שלהם. ה-DSM-V (המהדורה החמישית יצאה באמצע שנת 2013), קובע פרמטרים לאבחון בסוגיה זו וישנם מאבחנים שנצמדים להגדרות הספר בעוד שאנשי מקצוע אחרים חולקים עליו מאוד ואלה נוקטים בשיטות אבחון נוספות.

מה בין אימפולסיביות להיפראקטיביות?

אימפולסיביות הנה התפרצות ללא שליטה וקושי בעיכוב תגובות. התנהגות אימפולסיבית מתאפיינת על ידי דיבור או מעשה ללא מחשבה תחילה. כבר בגיל הגן ניתן לראות ילדים מתנהגים בצורה אימפולסיבית. הם יגידו את מה שיש להם להגיד באמצע דברים של הגננת או שהם יחטפו צעצועים מחבריהם כי באותו רגע הם ממש רוצים צעצוע מסוים.

היפראקטיביות  זו התנהגות שבה הילד נראה חסר מנוחה, יש לו עודף מרץ והוא לא נח לרגע. ישיבה ממושכת כמו בזמן האוכל, שיעור בגן או בכיתה, נסיעה במכונית, הופכת להיות כמעט בלתי אפשרית (עבור המבוגרים מסביב).  בגלל התנהגות כזו, קשה לילד להיות בריכוז ובתהליכי למידה והקשבה.  בדרך כלל ילד היפראקטיבי הוא גם אימפולסיבי.

היפראקטיביות לעומת אימפולסיביותהידעתם? בדרך כלל ילד היפראקטיבי הוא גם אימפולסיבי, אבל ילד אימפולסיבי אינו בהכרח היפראקטיבי.

איך מזהים את הפרעת הקשב אצל ילדים צעירים?

בדרך כלל בגיל הגן כבר ניתן לראות אצל ילדים צעירים התסמינים של חוסר ריכוז, השתעממות מהירה, בעיה בהקשבה, חוסר מנוחה ותנועתיות יתר. הורים מעידים על שוני בילדיהם לעומת אחיהם כבר משנות הילדות, המתבטאים בהתנהגות ובחוסר הריכוז והקשב.

גם הגננת בגן שמה לב לעניין מיוזמתה ומהיכרותה את ההתנהגות של הילדים. הנחיות חדשות המועברות היום בהדרכות לגננות מורות להן איפה לשים את הדגש בזמן העברת תכנים בגן. ראו למשל את הסרטון החביב של ארגון הגנים הפרטים:

כיצד גורמים להעלאת הקשב והריכוז אצל ילדים צעירים:

מהם 8 הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב וריכוז

להלן רשימת הסימפטומים הנבדקים בתהליך האבחון של ילדים:

  • קושי להתייחס לפרטים קטנים ורשלנות בביצוע משימות
  • קושי להתרכז לאורך זמן במהלך ביצוע מטלות או בזמן משחק
  • קושי להקשיב והרגשה כאילו הילד אינו מקשיב כשמדברים אליו
  • קושי לעקוב אחרי הוראות וקושי לסיים מטלות
  • קושי בארגון כללי והתארגנות עצמית
  • נטייה להימנע ממשימות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך
  • נטייה לשכוח דברים, אם מדובר בחפצים או במידע שנלמד
  • נטייה למוסחות ממה שקורה מסביב

מחקרים וממצאים שכדאי להכיר

הפרעת הקשב והריכוז היא ללא ספק נושא "חם" וחשוב. לכן, כל העת נוספים מחקרים חדשים, החל ממחקר על טיפולים שמרניים כמו לקיחת תרופות (ריטלין, קונצרטה, אדרל, ועוד) ועד לטיפולים טבעיים כמו: אימון קוגניטיבי ותרגילי מוח, אומגה-3, רפואה סינית וצמחי מרפא.  להלן כמה מחקרים עכשוויים שנעשו בשנים 2013, 2014:

מחקר 1: האם התרופות להפרעת קשב מאטות את הגדילה אצל ילדים?

זהו מחקר אורך אשר התבצע בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארווארד בארה"ב בראשות רופא הילדים (William J. Barbaresi (M.D ופורסם בכתב-העת Pediatrics.

האם תרופות כגון ריטלין, קונצרטה, אדרל ושאר הסטימולנטים הניתנים לילדים עם הפרעות קשב אכן מאטות את הגדילה? החוקרים במחקר זה רצו לבדוק טענה זו. הנבדקים היו 340 ילדים אשר אובחנו עם ADHD  ושנולדו בין השנים 1976 עד 1982. החוקרים עקבו לאורך שנים אחר התיק הרפואי שלהם ונתוני הגדילה. כל תיק רפואי הושווה לאחר מכן עם 2 תיקים רפואיים של אחרים באותו גיל ומין שלא הייתה להם הפרעת קשב.

המחקר מצא כי אף על פי שיש סיכוי בזמן מסוים לראות האטה בגדילה, הרי שלאחר שנים כלומר בבגרותם של הנבדקים, לא נמצא קשר ממשי בין קיום הפרעת קשב או נטילת תרופות לבין עיכוב הצמיחה לגובה. המחקר מציע כי כאשר יש מעקב רפואי אחר כל הנתונים של הילד, לא צריכה להיות השפעה לטווח הארוך על הגובה הסופי בבגרות ולכן לא צריך להיות חשש בהקשר זה.

Harstad, Weaver, Katusic et al., 2014. ADHD, Stimulant Treatment, and Growth: A Longitudinal Study. Pediatrics. Published online September 1, 2014.

מחקר 2: צעירים עם הפרעת קשב מקבלים החלטות פחות טובות 

המחקר בוצע ע"י אוניברסיטת ציריך ופורסם בכתב-העת Jama Psychiatry Journal

במהלך היום אנו עושים עשרות ואפילו מאות החלטות שונות, חלקן קטנות וחלקן גדולות. ילדים ומבוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז מתקשים באופן כללי בקבלת החלטות ובדרך כלל ההחלטות שלהם הם אימפולסיביות וללא מחשבה תחילה. החלטות כאלה מסתבר הנן פחות טובות ביחס להחלטות של אחרים ללא ההפרעה. המחקר בדק תהליך קבלת החלטות אצל 40 צעירים עם ובלי הפרעות קשב. הבדיקה נעשתה על-ידי סריקת fMRI  שהתבצעה במהלך משחק שבו היו צריכים ללמוד איזו דמות (מבין שתיים) הביאה יותר תגמולים. ניתוח תהליך קבלת ההחלטות נעשה על-ידי אלגוריתם למידה מסוים.

מחקר זה חושף כי החלטות אלו מתקבלות בשל תהליך קבלת החלטות שונה שמתרחש במרכז האונה הקדמית של המוח (האונה הקדמית). המחקר גם הראה כי לצעירים אין בעיה ללמוד חומר חדש, אך בתהליך הלמידה הם משתמשים בפחות דפוסי של תהליכי למידה וזה כנראה גם הסיבה שההחלטות שלהם אינן אופטימאליות.

Hauser, Iannaccone, Ball, et al. 2014. Role of the Medial Prefrontal Cortex in Impaired Decision Making in Juvenile Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. JAMA Psychiatry. Published online August 20, 2014.

מחקר 3: אבחון הפרעת קשב באמצעות בדיקה לכמות הברזל במוח 

המחקר התבצע במרכז הרדיולוגי של צפון אמריקה, פורסם ב-17 ליוני 2014.

מסתבר שעל ידי טכניקת צילום MRI שמאתרת ברזל במוח עשויה למנוע אבחונים שגויים של הפרעת קשב. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שכיחה אצל ילדים ומתבגרים, אשר פעמים רבות ממשיכה גם לחיים הבוגרים. בנוסף, ניתנות תרופות שונות ומגוונות לטיפול בבעיה. שני החששות הגדולים הם כי לעתים מאובחנת הפרעת קשב כאשר אין כזאת וגם כי אם האבחון הוא נכון, התרופה הניתנת איננה מתאימה. מחקר זה בדק רמות ברזל במוחם של 22 ילדים ומתבגרים בעלי הפרעת קשב מתוכם 12 לעולם לא נטלו תרופות להפרעת הקשב ובמוחם של 27 ילדים ומתבגרים ללא הפרעת קשב. רמות הברזל נבדקו בעזרת  MRI.

המחקר מצא כי רמות הברזל במוחם של 12 הילדים בעלי הפרעת הקשב שלא נטלו תרופות, היה נמוך משמעותית מאלו שכן לקחו תרופות וגם מאלו שאין להם הפרעת קשב. תוצאות המחקר מראות כי יתכן ושיטה זו תוכל בעתיד לעזור באבחון מדויק יותר של הפרעת קשב וגם בהחלטה האם ואילו תרופות יוכלו לעזור.

מחקר 4: לבעלי הפרעת קשב יש קושי לתקשר בצורה טובה עם הזולת 

המחקר התבצע באוניברסיטת ווטרלו בארה"ב, פורסם ScienceDaily ב-29 לינואר 2014

במחקר שנעשה על ילדים, החוקרים בדקו ילדים עם ובלי הפרעת קשב וריכוז ובמחקר על מבוגרים, בדקו סטודנטים עם הפרעת קשב ברמות שונות. המחקר התבצע ע"י מתן משימה שבה נדרש שיתוף פעולה בין שני אנשים והבנת נקודת המבט של השני.

במהלך שיחה, המשתתפים צריכים לשים לב לידע ולנקודת המבט אחד של השני. היכולת לראות את נקודת המבט של השני, היא קריטית עבור תקשורת מוצלחת ומאפשר לכל משתתף לשנות את תגובתו בהתאם למה שזיהה אצל השני. המחקרים הראו כי ככל שהסימפטומים של הפרעת הקשב חמורים יותר, כך היכולת להיעזר בנקודת המבט של השני כדי להבין אותו נכון, פוחתת. יכולת זו דורשת משאבים קוגניטיביים כמו אחסון מידע לזמן קצר והיכולת לעכב תגובה. אצל אנשים עם הפרעת קשב, יכולות אלו הן בד"כ פחותות. מחקר זה חשוב מכיוון שהוא מאפשר פיתוח אסטרטגיות טיפול חדשות שיועילו יותר בפיתוח יכולות התקשורת והיכולות החברתיות של אנשים בעלי הפרעת קשב.

התייחסו לתפקודים הניהוליים של הילד שלכם ואתם בדרך הנכונה!

התפקודים הניהוליים הנם תהליכי בקרה קוגניטיביים המשפיעים על הניהול העצמי שלנו. כך למשל אנו יודעים שילדים ואף מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז סובלים מאוד מכל אותם פעולות שדורשות ניהול ומשמעת עצמיים: סדר, התארגנות, השלמת משימות, דחיינות, עמידה בזמנים ועוד. הזכרנו בסעיף קודם את פרופ' ראסל בארקליי – הוא אומר כי יש לנקוט באמצעיים נוספים המשלימים את הטיפול התרופתי כגון, אדרל, ריטלין או קונצרטה. זאת מכיוון שתרופות אלו אינן עוזרות ללמד כישורים נחוצים ולא עוזרים לביצועיים הניהוליים שלנו (שזו בעצם עיקר הבעיה) להשתפר.

להלן כמה מאפיינים לקשיים הקשורים לתפקודים הניהוליים אצל ילדים:

  • ילדים מאבדים את העניין והריכוז מהר מאוד במיוחד במשימות משעממות
  • מחשבותיהם נודדות מעניין לעניין ללא קשר למה שקורה כרגע
  • ילדים יתקשו לשים לב לפרטים הקטנים
  • פיזור הדעת יגרום לילד לשכוח לעתים קרובות ספרים, מחברות, וכו'
  • קשיים בארגון חפצים, ניהול עצמי
  • נצפה בהתפרצויות שנובעות מקושי באיפוק ובהשהיית תגובות
  • מוסחות גבוהה תתבטא בכך שכל רעש או גירוי בסביבה יסיט את הקשב מהילד
  • קושי במעבר בין משימות (Shifting) וכתוצאה מכך איבוד הריכוז והעניין

טיפ לשיפור התפקודים הניהולייםשפרו את התפקודים הניהוליים ע"י אימון מוחי בשיטת AttenGo – מחקר שבוצע באוניברסיטה העברית על מבוגרים 18+ והשתמש בתוכנית אטנגו מצא אותה יעילה בשיפור התפקודים הניהוליים.

האם נכון שריטלין ניתן בקלות רבה וקצת יותר מידי?

ד"ר שלומי ענתבי כותב במאמר שפורסם בידיעות אחרונות בתאריך 30.6.2013: "בכל שנה ישנו גידול מדאיג במספר הילדים אשר מטופלים בתרופות בגלל הפרעות הקשב והריכוז. בעשור האחרון יש גידול של 35% באבחון אצל ילדים בני 4-17 ע"פ מחקר של המנהל הפדרלי בארה"ב CDC שהובל על ידי פרופ' תומס פרידן מאוניברסיטת ייל." הגידול באבחון נובע לטענת ד"ר שלומי ענתבי מאי מילוי הנחיות קליניות מצד הרופאים ומשיווק אגרסיבי מצד חברות התרופות.

ההמלצה שלנו לקבלת החלטה בנוגע לטיפול: קודם כל בצעו אבחון מקיף הכולל היבט רפואי אצל רופא מומחה להפרעות קשב וריכוז וכן אבחון דידקטי הבוחן את יכולותיו הלימודיות של הילד. אם ידכם משגת אפשר לעשות גם אבחון פסיכו-דידקטי הכולל גם את ההיבט הרגשי.  כעת, כשהתוצאות בידכם בצעו את 3 המהלכים הבאים:

  1. היו מודעים לכך כי להפרעת קשב וריכוז יש דרגות חומרה שונות, לכן קודם בררו עם עצמכם עד כמה באמת הקשיים של הילד או הילדה שלכם אכן מפריעים בחיי היומיום, בהתנהגות לסובבים ולהתקדמות בלימודים. כמובן שיש לשקול את דעתם של המורים אך שימו לב שאין להסתמך רק עליהם. לאור הבירור תנו ציון לחומרת ההפרעה אצל ילדכם בסקאלה מ-1 עד 5.
  2. אם הציון שנתתם בסעיף ראשון נע בין 1 ל-4 נסו קודם שיטות טיפול טבעיות לפני השימוש בתרופה וראו אם יש השפעה (בדרך כלל זהו תהליך שלוקח כחודשיים-שלושה עד לתוצאות ראשונות).
  3. אם הציון בסקאלה הוא 5 והחלטתם מיד להתחיל עם תרופה, עשו זאת! במקביל כדאי מאוד לשלב גם את האימון-המוחי מכיוון שהוא יכול רק לעזור ולתמוך בתרופה. בעזרת האימון המוחי תהיה  רכישה נלמדת של קשב וריכוז וגם של שליטה עצמית באימפולסיביות, התארגנות, ניהול עצמי ועוד (מיומנויות שאינן משתפרות בעקבות תרופות). קראו כאן עוד על אימון מוחי בשיטה נוירו-קוגניטיבית

טיפ לשיפור התפקודים הניהולייםטיפים מועילים להורים – ליישם כבר מחר בבוקר!

קשה להיות ילד עם הפרעת קשב וריכוז וקשה גם להורים. האתגר הראשון העומד בפני ההורים הוא לקדם את הילד למרות הקושי, לחזק את הביטחון עצמי ולהעצים את הישגיו. הכנו לכם כאן כמה טיפים חשובים להתנהלות טובה יותר:

  1. קבעו יחד עם ילדכם סדר יום ולוח זמנים ברור וגלוי במרכז הבית: קבעו זמני השכמה, יציאה לביה"ס, זמן לפנאי, זמן לשיעורי בית וכדומה.
  2. פתקי תזכורת: הכינו יחד עם  ילדכם תזכורות ושימו אותן במקומות חשובים בהתאם לרשום בהם
    (על הילקוט, על שולחן הכתיבה, על המקרר, על המראה בחדר האמבטיה וכו').
  3. תקשורת באמצעות קשר עין בזמן שיחה: בכל פעם שאתם מדברים אל ילדכם שמרו על קשר עין. זה יעזור לו/לה להתרכז בכם ולהימנע מהמסיחים מסביב.
  4. היזון חוזר: בקשו מילדכם לחזור על מה שאמרתם. במיוחד אם מדובר במשימה שהטלתם עליו. כך תוודאו שהוא הבין את מה שאמרתם וזה יעזור לו להטמיע את הדברים בזיכרון בצורה טובה יותר.
  5. לא לשכוח לעודד ולשבח את הילד כאשר זכר או הצליח במטלותיו: לפעמים יש לחפש בזכוכית מגדלת את הדבר ולו הקטן ביותר שיהיה סיבה לעידוד. אך היזהרו מלשבח סתם או בהגזמה.
  6. מתן חיזוקים על המאמץ בביצוע משימות (גם אם בסופו של דבר לא צלחה המשימה): כך ילמד ילדנו שההתנהגות היא החשובה והתוצאה פחות.
  7. לפרק משימה גדולה למשימות קטנות: חשוב לדעת שלילדים עם בעיות קשב, קשה לזכור מטלה מורכבת ולכן יש לפרק את המשימה למשימות בודדות, כלומר מתן משימה אחת ורק לאחר שסיים את המשימה הראשונה. בכך נמנע עומס ולחץ מיותרים.
  8. אמצו הרגלי שינה טובה לילדכם – אל תוותרו על זמני שינה שנקבעו. ילדים זקוקים לכ-8 ואפילו 9 שעות שינה על מנת שיקימו רעננים ומסוגלים להתרכז ביעילות.
  9. פחות טלוויזיה – יותר טוב! צפייה רבה מידי גורמת לילד להיות פאסיבי ומזיקה לקשב והריכוז. גם משחקי מחשב מזיקים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז עקב ריבוי הגירויים ועודף האדרנלין.
  10. ספרים וקריאה – כמה חשוב ותורם לחשיבה, לדמיון לקשב ולריכוז. אמצו גישה של קריאה משותפת עם ילדכם לפני השינה. במשך הזמן זה יהפוך להרגל והילד או הילדה יקראו לבדם.