על הפרעות קשב וריכוז ועל דחיינות
האם שמעתם פעם את הביטוי “בֻּכְּרָה פִי-לְ-מִשמֶש”? משמעותו: “מחר בעונת המשמש”, מתייחס לדחייה למועד שלא יחול לעולם.ביטוי זה בהחלט יכול לתאר את המושג “דחיינות” בקרב אלו המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. מדוע? המשיכו לקרוא וגלו…
מהי דחיינות?
כולם דוחים משימות מדי פעם. דחיינות מתאפיינת בהמנעות מודעת של אדם מביצוע פעולה או משימה המוטלת עליו.
אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז דחיינות היא קושי נפוץ איתה עליהם להתמודד ביום יום.
לדחיינות קיימים גורמים פסיכולוגים (כמו חרדה, תסכולים מתבוסות קודמות וכו’) וגורמים פיזיולוגיים הקשורים בנזק שקיים באותו חלק של המוח, האחראי על תפקודי מוח כגון: תכנון, בקרה, שליטה, קבלת החלטת וניהול עצמי. כל אלה קשורים בתסמינים של הפרעות קשב וריכוז ADD/ADHD. השיבושים השונים במערכת העצבית של המוח הם אלו שגורמים להפרעת קשב וריכוז, המתבטאת בחיי היום בקושי ב”תפקודים ניהוליים” האמורים לסייע בביצוע משימות, כמו ניהול וגם הערכת זמן, קביעת רצף פעולות, תכנון סדר משימות ועוד.
“אנשים עם הפרעות קשב וריכוז התברכו ביכולת להסתכל ולא לראות”, כותבת גב’ טרי מטלן מהאקדמיה לעבודה סוציאלית בוושינגטון בבלוג שלה. אם מטלה לא צועקת אלינו או אם אנחנו יודעים שלא יקרה שום דבר פטאלי אם לא נעשה אותה מיד, אנחנו פשוט לא רואים אותה. דחיית מטלותעקבית, יוצרת קושי בתפקוד היומיומי ומשבשת מהלך תקין של סדר יום ויוצרת קשיים רבים הן בחיים הפרטיים והן בחיי העבודה. כשאנשים אינם משלימים את משימותיהם בזמן, אחרים בסביבה הקרובה נוטים לראות זאת לעיתים כזלזול או כעצלות ולא בהכרח מבינים כי מדובר בקושי תפקודי.
הפרעות קשב וריכוז ודחיינות אצל סטודנטים
אחת האוכלוסיות היותר סובלות מתופעת הדחיינות היא ציבור הסטודנטים, בפרט אלו עם הפרעות קשב וריכוז. האקדמיה מתאפיינת בדרישות לעמידה בלוחות זמנים צפופים של מבחנים והגשת עבודות מורכבות, וסטודנטים רבים מוצאים את עצמם מתקשים לעמוד בלחץ הבחינות, כשהם מנהלים את הזמן באופן לא אפקטיבי עד כדי להזיק לעצמם בהשגת מטרותיהם האקדמאיות. כך, תשמעו לא פעם על סטודנט שמתיישב לילה לפני המבחן ללמוד לראשונה חצי מכמות החומר. דחיינות אקדמית אינה שונה במהותה משאר צורותיה של התופעה, אך מושפעת יותר מתסמינים של הפרעות קשב וריכוז ושל ליקויי למידה. המצב מחמיר כאשר המטלה האקדמית מיועדת לתאריך רחוק יחסית, נושאה מופשט וקיימת עמימות לגבי חלקיה השונים.
אסטרטגיות להתמודדות עם ‘דחיינות’
- נסה להבין מה יש במשימה שגורם לך להירתע מלבצע אותה מידית. עד שלא תדע ממה אתה רוצה להימנע, לא תדע איך לפתור את הבעיה.
- תשאל את עצמך כמה זמן ייקח לך לסיים את המשימה. לרוב תגלה שמדובר בעניין של מספר דקות, למרות התחושה שזה ייקח הרבה יותר.
- לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז לרב משימות יראו קשות לביצוע משום שהן כוללות מספר שלבים ולמראית עין מספר שלבים זה נראה אין סופי. גם אם זו לא משימה מורכבת, נסה קודם כל לפרוס אותה עד לשלבי הביצוע הכי קטנים ולבצע שלב שלב.
- לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז לעיתים יש דימוי עצמי נמוך באשר למה שהם מסוגלים לעשות. הפסק עם הדיבורים השליליים, ותזכיר לעצמך ששום דבר לא חייב להיות מושלם. עדיף שתעשה את המיטב מאשר שתמשיך לדחות את המשימה ולא תעשה אותה כלל.
- אנשים עם הפרעת קשב וריכוז מוצאים שלפעמים ביצוע משימה אהובה או מעניינת תחילה ממלא אותם
- מספיק אנרגיה שנותנת כוח להמשיך עם משימות פחות אהובות.
- זכור תמיד את הרגשת הסיפוק לאחר שהצלחת לסיים משימה.
אם ניסית את האסטרטגיות ועדיין אינך מסוגל להתמודד עם הדחיינות, ניתן להיעזר בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, או הטיפול הנוירו-קוגניטיבי!
הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי נעשה על ידי מאמן או פסיכולוג והוא בא לשנות את ההכרה לגבי תפיסת המציאות המסויימת ולבדוק התאמה של דרכי התנהגות אחרת. זהו שלב די ארוך, אשר מצריך איש מקצוע מנוסה שילווה את המאומן לאורך זמן.
הטיפול הנוירו-קוגניטיבי – זהו תהליך קצר יותר ויכול להתבצע באופן עצמי לחלוטין בבית באמצעות תוכנת המחשב של AttenGo. תפקידו של האימון הנוירו-קוגניטיבי הוא לאמן את יכולות החשיבה האוטומטיות של המוח, ביניהם תהליכים ניהוליים. למשל: אימון קבלת החלטות מהיר, שליטה וויסות עצמי, ניהול זמן ועוד. אימון נוירו-קוגניטיבי המתבצע באמצעות תוכנת אטנגו ישיג גם שיפור בגיוס משאבי קשב והתוצאה תהייה העלאת הקשב והריכוז ויכולת ההתמקדות התפקודית עם לימודים ועבודה.
>> המשך לקרוא כאן על השיטה הנוירו-קוגניטיבית.
לסיכום: דחיינות אינה קשורה ב”חשק”, חוסר “מוטיבציה” או “עצלנות”! מדובר על יכולת שליטה עצמיים הנובעים מתפקוד מוחי ובהחלט אפשר ל”התאמן” ולשפר את התפקוד המוח.