איזו תשובה אתם מקבלים לשאלה: איך היה היום בבית הספר? או איך היה היום בעבודה? האם זו תהיה תשובה קצרה ומתחמקת, משהו בסגנון: “בסדר, “כיף”, “כלום” או תשובה המאפשרת המשך שיחה? לעתים, ילדים (וכמובן שגם מבוגרים) בעלי הפרעת קשב וריכוז מציגים לעיתים, קשיי תקשורת בפאן המילולי.
על אף שהם יכולים להיות דברנים גדולים, הרי שבזמן שיחה קיים קושי להקשיב, להבין את הצד השני, לסנן נושאים טפלים ולא חשובים ולהגיב רק לנושא העיקרי. זה לא תמיד מצליח אצל רבים מאתנו ובמיוחד לא אצל בעלי הפרעת קשב!
אחת מהסיבות האפשריות לכך, נעוצה בעובדה שבזמן קיום שיחה יש צורך להקשיב, להתרכז, להבין את הנאמר, לסנן נושאים טפלים ולהגיב לנושא העיקרי.
לכן, לבעלי הפרעת קשב וריכוז קשה לפעמים לנהל דו-שיח מוצלח. בוא ננסה להבין למה זה קורה:
קשיי תקשורת – עיבוד מידע או איבוד מידע?
בזמן שיחה המוח שלנו נדרש לארגן תחילה את מחשבותיו ורק לאחר מכן להביע את המחשבה באמצעות מילים.
בתהליך הזה המוח קולט מידע ואמור לעבד אותו כך שיוכל להשתמש בו. עיבוד, כולל שימוש בזיכרון טווח קצר, טווח ארוך, ושימוש בתובנה. הרי לצורך מתן תשובה צריך גם להסיק מסקנות ולנתח מצבים לאור הידע שכבר יש לנו.
נשמע מסובך? כן! מוחנו עושה פעולות רבות ברגע נתון. למשל בזמן שיחה: אנו צריכים להקשיב, להתרכז, להבין, להפנים, לשחזר מהזיכרון מידע קודם, להסיק מסקנות ועוד.
לאנשים שונים ישנן יכולות מוחיות שונות ולכן עיבוד המידע מושפע מגורמים אלה וכן מגורמים נוספים בין היתר קשיי תקשורת, כמו: מידת עניין בנושא, סבלנות ואימפולסיביות. כך יוצא שלפעמים במקום עיבוד מידע קורה דווקא איבוד מידע…
תקשורת בלתי מילולית
תקשורת בלתי מילולית ושפת הגוף מהווים ערוץ תקשורתי נוסף וחשוב ובמיוחד לבעלי הפרעת קשב וריכוז אשר מתקשים בתקשורת מילולית.
ערוץ תקשורת זה כולל בין השאר, הבעות פנים (מימיקה) ותנועות הגוף. לעיתים קיימת פרשנות מוטעית לגבי הבעות פנים ו/או תנועות הגוף של האדם אשר ממולנו – לא תמיד אנו מבינים נכון את שפת הגוף ומפרשים אותן כמעליבות, דוחות, מצחיקות ועוד.
הקשר בין הפרעת קשב לבעיות בדיבור
מחקרים מראים כי חלק מקבוצת בעלי הפרעות קשב וריכוז הם בעלי קשיים בהיגוי, בשטף השיחה, או קשיים הקשורים לארגון המחשבות.
אצל רבים קיימת גם מוסחות גבוהה הנובעת מקושי בסינון הדברים הפחות חשובים.
התוצאה: דיבור קטוע, מגומגם, משפטים לא ברורים ולא מאורגנים, חוסר יכולת להבהיר את הנושא, ואפילו קולניות יתר. מצבים כאלה עלולים להוביל לחוסר סבלנות ואי הבנה של הצד השני.
תוצאה אפשרית: בעיות חברתיות
אצל ילדים שאינם מסוגלים ליצור או לנהל שיחה נורמטיבית, לא מצליחים לפתח שיחה דו-כיוונית עם הצד השני, להגיב בהתאם עם תשובות הגיוניות ובשטף שיחה עלולים למצוא את עצמם נמנעים מלדבר.
כמו כן, ייתכנו קשיים חברתיים וירידה בביטחון ולפעמים אפילו הימנעות מלהקשר ולפתח מערכות יחסים חדשות.
הדימוי העצמי והתחושה שהם לא מסוגלים, ילווה אותם גם בבגרותם ויהווה בעיה גם אחר כך במקומות העבודה.
אבחון וטיפול בעיות שפה ותקשורת
כאשר שוקלים אבחון מקצועי יש לעשותו בשני מישורים:
- האחד אבחון קלינאי/ת תקשורת אשר יזהה בעיות היגוי, דיבור לא רציף, בעיות קול והשני הוא אבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אשר יזהה אם בעיות התקשורת נובעות מחוסר ריכוז, אימפולסיביות, בעיות בארגון מחשבתי המקשה על דו-שיח והתבטאות. לעיתים, מדובר רק בבעיה שקשורה לקלינאי תקשורת ולאחר כמה מפגשים כבר ניתן להשיג תוצאות.
- לעיתים דווקא הפרעת קשב וריכוז היא הגורם לבעיות תקשורת. מומלץ להסתייע באימון נוירו קוגניטיבי AttenGo על מנת לשפר את יכולת הריכוז, הארגון המחשבתי, הזיכרון, השליטה העצמית בתגובתיות יתר – וכל אלה ישפיעו מאוד על שטף השיחה וכתוצאה מכך התקשורת והיחסים.