רטלין והשפעותיו על פעילות המוח של ילדים

רטלין והשפעותיו על פעילות המוח של ילדיםכמה פעמים שמעתם את הביטוי "הילד מפריע בשיעור, תנו לו רטלין"?

רטלין זוהי תרופה ידועה להפרעת קשב וריכוז הניתנת לילדים ומבוגרים כאחד, במינונים שונים כמובן.

לא אחת נוהגים מורים בבי"ס להמליץ להורים לקחת רטלין כדי לעזור לילד ללמוד טוב יותר ובעיקר כדי להפחית ולטפל בהיפראקטיביות שלו.

האם זה נכון שמורים מממליצים על נטילת תרופות? מתי באמת ישנה הצדקה למתן תרופות כגון רטלין, קונצרטה וכו' ומתי אפשר לטפל בדרכים אחרות?

למרות שישנו אחוז ניכר של ילדים אשר חווה שיפור בתפקוד וירידה בתסמינים של הפרעת הקשב עקב נטילת התרופה, לא לכולם זה בהכרח מתאים.

חשוב להבין שרטלין הינה תרופה לכל דבר ועל כן יש להבין איך עובד ומשפיע הרטלין על המוח.

שימוש ברטלין בעבר והיום

אם נבחן את ההיסטוריה של הרטלין, נגלה שהיא נמצאת בשימוש כבר 60 שנה.

תיעודים רפואיים מציגים שימוש בתרופה זאת החל מאמצע שנות ה-50 והלאה עד ליומנו אנו, כאשר ניתן לראות גידול משמעותי בצריכה החל מאמצע שנות ה-90. העלייה בצריכת התרופה בשני העשורים האחרונים מוסברת על ידי כך שככל שהתקדמו השנים, המודעות לקיומן של הפרעות קשב עלתה וכתוצאה מכך, אחוז הילדים המאובחנים בהפרעה זו.

אם כן, מה יש ב"תרופת הקסם" הזאת שכל כך הרבה אנשים ממהרים לקחת אותה או לתת אותה לילדיהם? והאם באמת רטלין היא תרופת קסם?

רטלין והשפעותיו

ממצאי מחקרים שבוצעו לבדיקת יעילותה של התרופה, מצאו כי לאחר נטילת התרופה השפעתה מתחילה תוך כארבעים דקות.

ההשפעה מתאפיינת בהפחתה חלקית עד מלאה של התסמינים העיקריים האופייניים להפרעת קשב וריכוז ADHD שהם בעיקר קשב וריכוז וסינון הסחות ורעשי רקע. מנגד נמצא כי ישנם מאפיינים אשר אינם מושפעים מההפרעה והם בכלל המאפיינים הקשורים לתפקודים ניהוליים, כמו עיכוב תגובה (בלימת אימפולסיביות), ארגון, קבלת החלטות ועמידה בזמנים. כדאי לדעת שרטלין אינה משפיעה כלל וכלל על כ-40% מהנוטלים אותה. ואצל חלקם אף מביאה לתופעות לוואי לא קלות, שלעיתים אינן עוברות כפי שיוסבר בהמשך. המסקנה הנובעת מכך היא:

רטלין זו תרופה בהחלט מסייעת אבל בהחלט לא "תרופת קסם".

כיצד משפיע הרטלין על התפקוד המוחי?

תרופת הרטלין קשורה בתהליך הולכת הדופמין במוח, הנמצא בתאי העצב שלנו ותפקידו להעביר מסרים בין תא עצב אחד לאחר במוח.

מסרים אלו משדרים פקודות למוח שאחראיות על תפקודינו בחיי היום יום, החל מתפקוד פיזי והתנהגותי ועד לתפקוד רגשי.

לדופמין תפקיד חשוב בשמירה על היכולות הקוגניטיביות שלנו, ביניהן גם על זיכרון העבודה והתפקודים הניהוליים שלוקחים חלק ביכולות הוויסות הרגשי שלנו, באופן בו נבצע משימות במהלך היום בעבודה ובלימודים, כיצד נתמודד עם פתרון בעיות ועוד. העברה לא תקינה או חוסר שלו בין תאי העצב מהווה גורם להפרעות קשב וריכוז, אשר בא לידי ביטוי בחוסר קשב, ריכוז, היפראקטיביות ועוד. רטלין ותרופות דומות לו כמו הקונצרטה, מכילות את החומר הפעיל מתילפנידאט (Methylphenidate) שמשנה את חלוקת הדופמין שהזכרנו קודם בין תאי העצב ומסייע לבעלי הפרעות קשב וריכוז להתמודד עם התסמינים השונים.

האם כל אחד יכול לקחת רטלין?

חד משמעית לא. רטלין כאמור זוהי תרופה ואף תרופת מרשם. ניתן ליטול אותה רק לאחר שבוצע אבחון מתאים והוחלט על ידי הרופא המטפל על נטילת התרופה. חשוב לזכור שכמו כל תרופה, גם לרטלין ישנן תופעות לוואי שיכולות להופיע כמו ירידה בתאבון, אפאטיות, עצבנות, כאבי ראש, סחרחורות ועוד.

במקרים כאלה, אצל חלק מהמטופלים בתרופה, תופעות הלוואי ייעלמו עם הזמן ואצל חלקם האחר לא ואף יוביל לבעיות רפואיות אחרות.

על כן, במידה ונמצא כי אתם או ילדכם זקוקים לתרופה זאת, חשוב שתזכרו לשאול את הרופא המטפל את כל השאלות החשובות. בין היתר מומלץ לבדוק האם ישנן פתרונות או אמצעי טיפול טבעיים אשר מאפשרים גם הם הפחתה של תופעות הפרעת הקשב בשילוב עם הרטלין או אף כמוצא אחרון לפני נטילת התרופה.

גורמי עליית הצריכה במאה ה-21

כדאי לדעת, שבשני העשורים האחרונים, עם התגברות המודעות להפרעה, עלה באחוז ניכר המלצות הרופאים לנטילת התרופה.

מדוע?

בין היתר בגלל אינספור קמפיינים שיווקיים על ידי גורמים אינטרסנטיים שפעלו לקידום הנושא, למשל חברות התרופות המייצרות את התרופה.

הקמפיינים לפעמים היו כל כך אגרסיביים עד שהגיעו לפנות לאנשים שאינם לוקים כלל בהפרעה, תוך המלצה לנטילת התרופה רק כדי לשפר כביכול את היכולות הקוגניטיביות כמעין תרופת קסם. יש לציין שכל זאת התבצע למרות אזהרות חוזרות ונשנות של ה-FDA (מנהל התרופות האמריקאי) שטען שהקמפיינים הם של בעלי אינטרס המעבירים מסרים שאינם בעלי בסיס מדעי אמיתי, מוכח ומלא. תתפלאו לדעת, אך ישנם מחקרים שמעידים שנטילת התרופה לעתים עושה את הפעולה ההפוכה שהיא מתיימרת לעשות. כך, במקום להעלות את רמת הדופמין, היא דווקא מקטינה אותו.

מעבר לכך, ישנם מחקרים שהראו שבשל תופעות הלוואי הרבות שיש לתרופות מהמשפחה הזאת, ההשפעה לטווח ארוך, ייגבה לא מעט מחיר רפואי שלא היה מתקיים לולא הוחלט על נטילת התרופה.

האם יש חלופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז?

בהחלט כן. להלן מספר טיפולים אלטרנטיביים* שיכולים לתת פתרון בהתמודדות עם ההפרעה:

– פעילות ספורט להוצאת אנרגיה ותיעולה לכיוון חיובי.

– טיפול רגשי אצל איש מקצוע מוסמך.

– תזונה נכונה והקפדה על מגוון מאכלים הנחשבים בריאים כמו ירקות , פירות, עלים ירוקים, בשר ומוצרים המכילים אומגה 3 למשל דגים מהים.

– אימון מוחי קוגניטיבי אשר מחזק ומפתח יכולות מוחיות ובעיקר את הקשב, הריכוז ותפקודים ניהוליים קרא עוד על אימון מוחי להפרעת קשב.

אימון מוחי- כיצד זה עובד?

אימון מוחי מתבסס על תוכנות מחשב שעובדות על פיתוח היכולות הקוגניטיביות ושימורן. תכנה שכזאת ניתן למצוא באטנגו.

אטנגו הינה תוכנית אימון מוחי שפותחה במיוחד עבור הלוקים בהפרעת קשב וריכוז.

התכנה הוכחה מחקרית ופועלת במספר יחידות רפואיות ומוסדות חינוך.

אטנגו מאפשרת לילדים ומבוגרים לבצע אימון מוחי בסביבה הביתית, בכל עת ובכך לשפר את יכולות הקשב והריכוז ולהפחית את תסמיני הפרעת הקשב.

 *יש לזכור שלא כל טיפול בהכרח מתאים לכולם.