מהי העזרה בכיתה לילדים הפרעות קשב וריכוז?
נכון, קשה להישאר ישוב בכסא במשך השיעור. ילדים צריכים תנועה ופעילות. בכיתות הנמוכות קורה לא פעם שתלמידים קמים לפתע מהכיסא, מטיילים בכיתה, מבקשים לגשת לשירותים לעיתים תכופות או לצאת לשתות. גרויים נוספים בכיתה גם הם מסיחים את דעתם ולרוב לאחר הערת המורה או נזיפה קלה, הם חוזרים למסלול. כל זה טוב ויפה לגבי רוב הילדים, אך במקרה של ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, לא תמיד הערת המורה או הנזיפה עוזרים. עם עליית המודעות לבעיית הילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז גם בבתי הספר נערכים ומקנים למורים אסטרטגיות למידה יעילות שיקלו על תפקודם של ילדים אלו בכיתה הרגילה. אין ספק – על אף המגבלות של המערכת הבית ספרית – כי ניתן לעזור לילדים אלו ביחס לתפקודם למרות קשיי קשב וריכוז.
מורים – אתם יכולים ליצור את ההבדל!
ארגון ה- CHADD והאקדמיה האמריקאית לילד ריכזו סדרה של טיפים המיועדת למורים, על מנת שיוכלו לסייע לילדים עם הפרעת קשב וריכוז.
1) הנהיגו תקנון נוהל כיתתי. תקנון זה יהיה אוסף של כללים והנחיות ברורות, הקשורים להתנהגות בכיתה, הכנת שיעורים, הגשת עבודות, מבחנים, ענישה ולא פחות חשוב תגמול. כתבו את הנוהלים על גבי כרזה גדולה ותלו אותה במקום מרכזי בכיתה. בשעת הצורך, הפנו את התלמידים לאיזור בו נמצאות ההוראות. תקנון זה מועיל לכל ילדי הכיתה ולא רק לבעלי הפרעות קשב וריכוז.
2) דאגו שהנחיות והוראות לילדים עם הפרעת קשב וריכוז יועברו גם בעל פה וגם בכתב. ההוראה צריכה להיות מנוסחת באופן קצר ובחלוקה לשלבים. ההוראה הכתובה, אם היא לא הובנה על ידי הילד, אמורה להיות רשומה במחברת של הילד או בדפים מודפסים,כדי שההורים יוכלו למצוא אותה בקלות ולעזור לילד ליישמה.
3) חלקו משימות מורכבות לשלבים וציינו את סדר ביצוע הדברים. מאוד חשוב לילדים עם הפרעות קשב וריכוז שיש להם בעיות בארגון וסדר, לקבל משימות קצרות ומסודרות לפי סדר פעולה רציף. רצוי גם לציין כמה זמן להקדיש לכל סעיף.
4) מחברת קשר ונהול משימות. למעשה מחברת זו אמורה להקל על שני הצדדים. גם הילד והוריו יראו את המשימות והערות (גם החיוביות) ביחס לילד וגם המורה יוכל לעקוב אחר ביצוע הדברים ולהיות בקשר עם ההורים.
5) להרחיק גורמים מסיחים. הושיבו את הילד עם הפרעות קשב וריכוז הרחק מהסחות דעת פוטנציאליות (כגון חלון) ומילדים שיכולים להסב את תשומת ליבו בקלות. רצוי להושיב אותו ליד תלמידים, להם יכולה להיות השפעה חיובית על ההתקדמות שלו בלימודים.
6) קבוצת עבודה מצומצמת. במקרים של עבודה כיתתית בקבוצה יש לחבר ילד עם הפרעות קשב וריכוז לקבוצה קטנה ככל שניתן על מנת לאפשר לו להתבטא ללא מאבקי כוח. לעיתים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הינם תזזיתיים מאוד ואימפולסיביים ולכן לא כל קבוצה רוצה לשתף כזה ילד. חשוב לבחור מספר ילדים שיכולים לתרום לילד ולא לדחות אותו.
7) סימנים מוסכמים. צרו סימן מוסכם ביניכם לבין הילד עם הפרעות קשב וריכוז, שיאפשר לך להעיר לו ללא מילים כל עת שהוא יוצא מריכוז או מפר את כללי ההתנהגות הכיתתיים. זה יכול להיות הרמת גבה, משיכת כתף, הליכה לכיוון מקום הישיבה של הילד ועוד.
8) ייעוץ להורים לעזרה ותגבור. אתם המורים ובעיקר אם אתם גם המחנכים, הנכם מכירים היטב את בעיותיו הלימודיות והתפקודיות של הילד. נסו לעזור להורים במציאת פיתרונות מעבר לבית הספר. מציאת המורה הפרטי המתאים, חוגים, או תוכניות טיפול שאתם מכירים ועשויים לעזור.
9) חזקו את החיובי והתעלמו מהשלילי. עודדו התנהגות חיובית אצל הילד בכך שתדגישו את הדברים החיוביים בלבד, לעיתים צריך לחפש אותם בנרות, אך המאמץ שווה. בכל מקרה, אל תגיבו להתנהגות שלילית והשתדלו להתעלם עד כמה שניתן. זיכרו! עידוד וחיזוק חיובי מקטינים ומגמדים את השלילי. זה עובד!
10) השקיעו ב”יחסי ציבור” לילדים בכיתתכם בעלי קשיי קשב וריכוז! טפחו את הילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז בכיתתכם, זה יעזור להם וגם לכם! ערכו רשימה לגבי הייתרונות של כל אחד מהם והשתדלו למצא הזדמנויות לפרסמם ו/או להדגישם. הילד בעל הפרעות קשב וריכוז יודע כי הוא מעט שונה מהאחרים ובהרבה מקרים הדימוי העצמי שלו נמוך. בהדגשת הצד החזק שלו והעלאת הערך העצמי שלו תזכו בשיתוף פעולה ונכונות רבה יותר להתאמץ וללמוד.