| |
הפרעות קשב וריכוז - פעילות מוחית
מה קורה במוחם של ילדים, מתבגרים או מבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז?
מרבית החוקרים מסכימים שהמקור של הפרעות קשב וריכוז הוא ביולוגי ונובע מתפקוד לא תקין של המוח. התפקוד הלא תקין יכול להיגרם מהבדלים מבניים של המוח או מחוסר איזון ברמות החומרים הכימיים במוח הנקראים נוירוטרנסמיטרים, שהעיקרי שבהם הוא הדופמין.
המודלים העדכניים ביותר שמתארים מה קורה במוחם של אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מציעים שישנם אזורים מסוימים של המוח המושפעים מההפרעה. איזורים אלו כוללים את האונות הקדמיות, המנגנון המעכב של קליפת המוח (הקורטקס) והמערכת הלימבית, כאשר כל איזור כזה אחראי על תפקודים ספציפיים.
האונות הקדמיות
האונות הקדמיות עוזרות לנו להתרכז במשימה, למקד את תשומת הלב שלנו, להחליט החלטות טובות, לתכנן, ללמוד, לזכור מה שלמדנו ולהתנהג בצורה מתאימה בכל מצב נתון.
המנגנון המעכב של הקורטקס
המנגנון המעכב של הקורטקס מונע מאיתנו להיות היפראקטיביים, מלהגיד דברים שהם לא במקום ומלהתרגז במצבים לא הולמים. מנגנון זה עוזר לנו לעכב את ההתנהגות שלנו כדי שלא נתנהג בצורה לא הולמת ולא מתאימה למצב הנתון. למשל, כשהמורה או הבוס שלנו מעירים לנו הערה שלא מוצאת חן בעינינו ואנחנו רוצים להגיב בעצבנות או בחוצפה, המנגנון המעכב של המוח אומר לנו: "עצור! זהו המורה/הבוס שלך. כדאי לך לדבר אליו בנימוס כדי שלא יהיו לזה השלכות בעתיד".
אאומרים ש-70% מהמוח תפקידו לעכב את ה-30% האחרים. כאשר המנגנונים המעכבים לא עובדים כמו שצריך, אנחנו נראה תופעות כגון התנהגות אימפולסיבית, מזג חם, יכולת קבלת החלטות לקויה, היפראקטיביות וכד'.
המערכת הלימבית
המערכת הלימבית היא הבסיס לרגשות שלנו ולעירנות והדריכות שלנו. אצל אדם עם פעילות יתר של מערכת זו, נראה תנודות חדות במצב הרוח והתפרצויות לא מוסברות. יתכן ונראה גם גירוי יתר, נראה כי הוא נבהל בקלות, שהוא נוגע בכל דבר סביבו ושהוא דרוך יתר על המידה. מערכת לימבית תקינה, מאפשרת מעבר תקין בין רגשות, רמות תקינות של אנרגיה, דפוסי שינה תקינים ורמות נורמליות של התמודדות עם לחצים. תפקוד לא תקין של המערכת הלימבית יראה בעיות גם בתחומים אלו.
הפרעות קשב וריכוז עלולות להשפיע על אחד, שניים או על כל האיזורים הנ"ל, מה שגורם לסוגים השונים של ההפרעה.
את חוסר התקינות במוח, על איזוריו השונים, ניתן לראות בעזרת מדידה של הגלים החשמליים במוח בעזרת מכשיר שנקרא EEG) Electroencephalograph). במדידה כזאת, נעזרים באלקטרודות שמוצמדות לקרקפת ומודדות את דפוס הגלים החשמליים במוח. תדרי הגלים מצויינים באותיות יווניות כאשר כל אות מציינת טווח תדרים אחר וכל טווח תדרים מאפיין מצב מסוים שבו אנו נמצאים:
גלי דלתא (בסביבות 4Hz) – מאפיינים מצב של שינה
גלי תיטא (4-8Hz) – מאפיינים מצב של "חלימה בהקיץ" (מצב שמאפיין אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז מסוג ADD)
גלי אלפא (8-12Hz) – מאפיינים מצב של רגיעה
גלי ביתא 1 (14-16Hz) – מאפיינים מצב של ריכוז ויכולת הפקת קוגניציה טובה
גלי ביתא 2 (16-20Hz) – מאפיינים מצב של ריכוז עד דריכות קלה
גלי ביתא 3 (20-30Hz) – מאפיינים מצב של דריכות ועירנות גבוהה (מצב שמאפיין אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות ADHD)
גלי ביתא 4 (30-40Hz) – מאפיינים מצב של דריכות גבוהה מאוד
כאשר משווים תוצאות EEG של ילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז עם תוצאות EEG של אלו שאין להם הפרעות קשב וריכוז, לעתים קרובות רואים שילדים עם הפרעות קשב וריכוז מראים פעילות יתר של גלים בתדירות נמוכה יותר (תיטא ואלפא). הדפוס הנפוץ ביותר שרואים אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הוא דפוס של פעילות יתר של גלי תיטא. דפוס זה נמצא אצל כ-80% מהילדים שיש להם הפרעה כזו.
לעומת זאת, אצל מרבית מהמתבגרים והמבוגרים שמאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, רואים פעילות יתר של גלי אלפא, כאשר פעילות גלי תיטא היא נורמלית. פעילות היתר בגלי אלפא מאפיינת מצב שבו מרכזי העיבוד במוח פועלים אך נכשלים בהקצאת משאבים למשימה שעליהם לבצע. כך נוצר מצב שבו יתכן ותהיה חוויה של "שמעתי את הקול שלך אבל אין לי מושג מה אמרת הרגע".
בעזרת דרכי טיפול שונות ניתן למשנות את הדפוס הזה ולבצע ויסות של גלי המוח כך שתעלה הפעילות של גלי ביתא 1 שנדרשים למצב של קשב וריכוז אופטימליים.
אז איפה נכנס לתמונה הדופמין שכולם מדברים עליו?
שלושה מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) מעורבים בתסמינים של הפרעות קשב וריכוז: דופמין, סרוטונין ונוראדרנלין. הפרשה מאוזנת של שלושת החומרים האלו היא פקטור חשוב לתפקוד תקין.
מחקרים רבים מראים כי הפרעות קשב וריכוז נגרמות כתוצאה מפעילות לקויה של תאי העצב במוח הקשורה בהעברת הנוירוטרנסמיטר דופמין. פעילות לקויה זו מביאה לחוסר איזון ולרמות נמוכות מדי של דופמין במוח. הדופמין הוא נוירוטרנסמיטר המופרש באזורים שונים במוח. הוא מעורב בתיפקודים חשובים כגון תנועה, קשב, למידה וקבלת החלטות ולכן אם יש מחסור בדופמין, נראה קשיים או הפרעות בתחומים אלו.
כמו שציינו, חוץ מהדופמין, עוד שני נוירוטרנסמיטרים קשורים לתסמינים של הפרעות קשב וריכוז והם סרוטונין ונוראדרנלין. הסרוטונין נמצא כקשור לויסות מצבי רוח, לתוקפנות ולהתנהגות אימפולסיבית ונוראדרנלין משויך, בין היתר, לשליטה על מצבי עירות ודריכות. כאמור, הפרשה מאוזנת של שלושת החומרים האלה נדרשת לתפקודו תקין של האדם.
גלי המוח שדיברנו עליהם קודם, הם אלה שגורמים להפרשת הנוירוטרנסמיטרים מתאי העצב. גלים בתדרים נמוכים יותר (דלתא, תיטא ואלפא) נוטים לגרום לשחרור מוגבר של סרוטונין. לעומת זאת, גלים בתדרים גבוהים יותר (ביתא 1) נוטים לגרום לשחרור מוגבר יותר של דופמין. ע"י ויסות של גלי המוח, שנעשה בשיטות טיפול שונות, ניתן להביא לשחרור הכמות הנדרשת של נוירוטרנסמיטרים ובעיקר של דופמין. העליה ברמות הדופמין במוח, תביא ליכולת ריכוז טובה הרבה יותר ותתרום להפחתת התסמינים של הפרעות הקשב והריכוז.
אטנגו, הינה שיטת אימון ממחושבת, אשר במהלך התרגול בה, מבצעים פעילות הדורשת הפעלה של גלי ביתא 1 כך שעם הזמן, המוח לומד להפעיל את גלים אלה כאשר יש דרישה להיות במצב של קשב וריכוז. כאשר נצליח לאמן את המוח להפיק תדרים של ביתא 1, תהיה יכולת טובה יותר של הפקת ריכוז, הקשבה, קבלת החלטות ובכלל זה כל תהליך הלמידה.
בנוסף, האימון בתוכנת אטנגו כולל בתוכו עבודה על מרכיבים קוגנטיביים המתרחשים באונה הקדמית של המוח כמו קשב מתמשך, פיצול קשב, קשב סלקטיבי ובמיוחד "בקרת קשב" שמטרתה להפעיל את מערכת העל של הקשב האחראית על התפקודים הניהוליים, נקרא במינוח המקצועי: Executive Functions וכולל בתוכו קבלת החלטות, ארגון, תכנון ארגון סדרי עדיפויות וכד'. |
|
