ריטלין -  מידע וטיפים

ריטלין יעיל במקרים של הפרעות קשב וריכוז במיוחד עם היפראקטיביות, אך יש כיום שיטות נוירוקוגניטיביות שעשויות להביא לתוצאות דומות. קרא כאן מידע כללי על ריטלין ומה הם השיטות האחרות.

logo_attengo6

אימון מוחי מקצועי מבוסס תוכנה להפחתת תסמיני
הפרעות קשב וריכוז ADD/ADHD ללא ריטלין
אימון מוחי בשיטת AttenGo מאפשר לך:

שיפור חד ומהיר ביכולת הקשב וריכוז
הפחתת היפראקטיביות ואימפולסיביות
שיפור הסבלנות ויכולת לתפקוד טוב בלימודים
שיפור הדימוי העצמי
שיפור ההתנהגות והייחסים החברתיים
שיפור זיכרון חד ומהיר בלי ריטלין
kids-ADHD-box

ריטלין - מבוא
במאמר זה נביא כמה עובדות לגבי תרופת ריטלין ובנוסף, נביא דוגמאות לאפשרויות נוספות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ללא ריטלין, כגון: טכנולוגיית האימון הנוירו-קוגניטיבי  אשר מעלה את פעילותם של גלי המוח ובכך משפר את תפקוד מערכת הקשב על מרכיביה השונים. האימון הנוירו-קוגניטיבי הינו בעל אפקט נלמד והשפעה ארוכת טווח ואף קבועה שלא כמו ריטלין אשר לו השפעתו קצרה וחולפת וכידוע ללא תופעות לוואי כמו בנטילת ריטלין. שימו לב- אנו לא ממליצים כאן על הפסקת או אי נטילת ריטלין. על הפסקת ריטלין יחליט הרופא שלכם, אך כדאי להמשיך לקרא כדי להבין מה עוד אפשר לעשות עם/בלי תרופת ריטלין.
מהו ריטלין?
ריטלין היא תרופה מעוררת (stimulant) שעובדת על מערכת העצבים המרכזית ומשמשת לצרכי טיפול בהפרעות קשב וריכוז ADD ו – ADHD ובהפרעת הנרקולפסיה (רצון בלתי נשלט לישון). החומר הפעיל אצל ריטלין נקרא מתילפנידאט והוא משפיע על חומרים כימיים במוח (נוירוטרנסמיטורים) כמו דופמין ונוראדרנלין. אלו שני חומרים שקשורים למערכות המווסתות הן את הקשב והריכוז והן את רמת ההיפראקטיביות והאימפולסיביות.

כאשר ניתן ריטלין לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, מומלץ כי ריטלין יהווה רק חלק ממכלול טיפולים משלימים כמו טיפולים פסיכולוגיים או חינוכיים.
מתי אין להשתמש בתרופת ריטלין?
• אין להשתמש בתרופת ריטלין אם נעשה שימוש בתרופות אנטי דיכאוניות מסוג מעכבי MAO ב-14 יום קודם לכן. הדבר עלול לגרום לתופעות לוואי רציניות ומסוכנות מאוד.
• אין להשתמש בריטלין אם ידועה אלרגיה לחומר הפעיל של ריטלין שנקרא מתילפנידט, או אם קיימת אחת מהבעיות הבאות: גלוקומה, פעילות יתר בבלוטת התריס, לחץ דם גבוה מאוד, טיקים או תסמונת טורט, אנגינה, אי ספיקת לב, הפרעה בקצב הלב, התקף לב שאירע בסמוך לנטילת ריטלין, תסמונת גנטית כמו חוסר סבילות לפרוקטוז, אי ספיגת גלוקוז-גלקטוז או חרדה חמורה.
כמה טיפים לגבי ריטלין:
• מומלץ לקחת ריטלין בדיוק בצורה שנאמרה על-ידי הרופא. אין לקחת ריטלין במינון גבוה יותר או ליטול ריטלין במשך זמן ארוך יותר ממה שהומלץ.
• מומלץ לקחת ריטלין לפחות חצי שעה לפני הארוחה אלא אם כן מדובר בריטלין slow release שניתן לקחת עם או בלי מזון.
• כדורי ריטלין שמיועדים ללעיסה חובה ללעוס היטב לפני הבליעה.
• אין לרסק, ללעוס או לשבור כדור רילטי ן-SR. יש לבלוע את הכדור הריטלין במלואו. ריטלין מהסוג הזה נוצר כך שהחומר הפעיל משתחרר בגוף בצורה איטית ולאורך זמן. שבירת הכדור תגרום ליותר מדיי מהחומר הפעיל להשתחרר בבת אחת.
• אם ישנה בעיה בבליעת רילטין SR, ניתן לפתוח את הקפסולה ולפזר את התוכן לתוך כף רסק תפוחים כדי להקל על הבליעה. יש לבלוע אבקת ריטלין מייד, מבלי ללעוס. אין לשמור את אבקת הריטלין לשימוש מאוחר יותר ויש להשליך אז הקפסולה הריקה.
• ריטלין נוזלי יש למדוד בכלי מדידה מיוחד ולא בכף רגילה. כפות מדידה ניתן להשיג בבתי המרקחת.
• כדי למנוע בעיות שינה, יש לקחת את ריטלין מוקדם ביום ולא אחרי השעה 6 בערב.
• אם יש צורך בניתוח כלשהו, יש למנתח/מרדים על נטילת ריטלין. יתכן ויהיה צורך להפסיק נטילת ריטלין ביום הניתוח.
• יש לשמור כדורי ריטלין בטמפרטורת החדר, הרחק מלחות וחום.
• רצוי להיות במעקב אחר כמה כדורי ריטלין נלקחו. מתילפנידט הוא סם לכל דבר ויש לשים לב שאף אחד לא נוטל את התרופה ללא מרשם.
• אם שכחת לקחת מנת ריטלין, קח אותה ברגע שאתה נזכר אך אם זמן זה קרוב מאוד לזמן הנטילה הבא, דלג על המנה ששכחת וקח את המנה הבאה בזמן המיועד לה. אין לקחת כמו כפולה של ריטלין כדי לפצות על המנה שנשכחה!!
• במקרה של מנת יתר של ריטלין, יש לפנות מייד לטיפול רפואי. מנת יתר של מתילפנידט עלולה להיות קטלנית! התסמינים של מנת יתר של ריטלין עלולים להיות הקאות, רעידות, טיקים, פרכוסים, בלבול, הזיות, הזעה, דפיקות לב מהירות מהרגיל, ראיה מטושטשת, פה ואף יבשים והתעלפות.

אילו אפשרויות נוספות יש לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ללא ריטלין?
אפשרות אחת היא שיטת הנוירופידבק. אימון נוירופידבק מבוסס על מחשב המחובר ל - EEG (בשמו המלא Electroencephalogram) המודד את פעילות גלי המוח באמצעות חיישנים הממוקמים על ראש המטופל. פעילות גלי המוח מנוטרת וניתנת לצפיה ויזואלית על גבי מסך המחשב. שיטה זו הינה יקרה מאוד ופחות אפקטיבית עבור ילדים, זאת, משתי סיבות: האחת מכיוון שהטיפול מלווה בחיבור לאלקטרודות אשר מרתיעות את הילד. שנית, מכיוון שהפעילות בנוירופידבק אינה כוללת עבודה על מיומנויות קוגניטיביות אשר נחוצות והכרחיות לתפקוד יומיומי ובמיוחד בתהליך הלמידה. כמו למשל ריכוז למרות מסיחים, זיכרון עבודה, יכולת שליטה, בלימת אימפולסיביות ועוד. שיטה נוספת מומלצת, חדשנית ועדיפה על הנוירופידבק היא השיטה הנוירו-קוגניטיבית, אשר קלה יותר לתפעול מאשר הנויופידבק וגם נמצאה יעילה יותר. זהו אימון מוחי ממוחשב אשר מתבסס על הנוירופידבק בעצם הבאת תרגילים להעלאת גלי המוח, אך בשונה מנוירופידבק כולל גם תרגילים קוגניטיביים אשר משפרים יכולות ספציפיות הקשורות בתסמיני הפרעות קשב וריכוז. תוכנה זו פותחה כמענה טיפולי ללא ריטלין, כיוון שבדומה לתרופת ריטלין הוא מסייע בזרימת דם טובה באונה הקדמית ובתוך כך זרימה של הדופמין (בדומה לתוצאה בעקבות נטילת ריטלין) וזאת ללא כל צורך בחיבור לאלקטרודות. שיטת אימון זו, כוללת שילוב של שני תחומים העובדים אחד עם השני תוך כדי ביצוע התרגילים:
1) פעילות הדורשת מהמוח להפיק גלי מוח מהירים - אך לא מהירים מידי. גלים אלו נקראים גלי ביתא 1 והם קשורים לקשב מיקוד וריכוז לאורך זמן.
2) עבודה על מרכיבים קוגניטיביים המתרחשים באונה הקדמית של המוח, כמו למשל סוגים שונים של קשב - קשב מתמשך, מפוצל, סלקטיבי ובמיוחד "בקרת קשב" אשר מטרתה להפעיל את מערכת העל של הקשב האחראית על התפקודים הניהוליים הנקרא במינוח המקצועי: Executive Functions
3) שלא כמו לאחר נטילת ריטלין, כאן אין תופעות לוואי והטפול מיטיב עם כל אחד.
4) בשונה מנטילת ריטלין, יש יכולת הטמעה של לימוד המיומנויות שנרכשו לטווח הארוך! קרא עוד

קרא עוד:
כיצד עובדת שיטת AttenGo 
אטנגו עדיף על ריטלין