מחקר: יעילות האימון הקוגניטיבי לבוגרים עם ADHD

המחקר פורסם בכתב העת Journal of Attention Disorders, אפריל 22, 2014

עדי שטרן 1,2, ד”ר אלעד מליק2, ד”ר יהודה פולק 3,4 , פרופ’ עומר בונה2

1 בי”ס לריפוי בעיסוק, הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים
המחלקה לפסיכיאטריה, בי”ח הדסה, ירושלים
בי”ח שערי צדק, ירושלים
האוניברסיטה העברית, ירושלים

במחקר מבוקר (Double-Blind Randomized Control Trial), שנערך בבית הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף עם המחלקה לפסיכיאטריה של  המבוגר בבית החולים הדסה נבדקה יעילותה של התערבות קוגניטיבית ממוחשבת באמצעות תכנת AttenFocusTM של מערכת קוגניטיבית AttenGoTM לבוגרים מעל גיל 18 המאובחנים עם ADHD, על מדדים הקשורים לתסמיני ההפרעה, תפקודים ניהוליים (Executive Functions) ואיכות חיים.

רקע

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מוכרת כיום בקרב אנשי טיפול ומקצוע כהפרעה התפתחותית שבבסיסה נמצאים תפקודים ניהוליים לקויים. תפקודים ניהוליים (Executive Functions – EF) הינם אוסף של יכולות קוגניטיביות גבוהות אשר מתאמות ומכוונות את כלל היכולות הקוגניטיביות של האדם. למעשה, EF הם אלה שמאפשרים התנהגות מכוונת מטרה וכוללים: ארגון, קבלת החלטות, זיכרון עבודה, תכנון, וויסות עצמי, תעדוף משימות, שימור מאמץ, מוטיבציה ועוד.

בשל הלקות ב-EF, ילדים ובוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז מתמודדים לאורך זמן עם קשיים בכל תחומי החיים, ביניהם ומשפחתיים בתחום הלימודי, תעסוקתי, משפחתי וחברתי. מחקרים מראים שקיים סיכון גבוה יותר עבור בוגרים עם ADHD לנשירה מלימודים, להימצא במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, קושי להתמיד במקום העבודה, בעיות במערכות יחסים ועוד. הפגיעה באיכות החיים נובעת מכל אלה יחד

שיטת המחקר:

במחקר השתתפו 60 בוגרים המאובחנים עם ADHD, אשר נבדקו בתחילת המחקר ובסיומו בכלי הערכה הכוללים: שאלונים  של תסמיני הפרעת קשב (WURS, ASRS), תפקודים ניהוליים (BRIEF-A) ואיכות חיים (AAQoL), ראיון חצי מובנה על תפקודי יום יום (COPM) וכן ומבחן נוירופיסכולוגי (IntegNeuro™ battery).

הנבדקים חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות: קבוצת מחקר (n=34) וקבוצת ביקורת (n=26). הנבדקים בקבוצת המחקר התאמנו בתכנה ביחידת האימון AttenFocusTM. נבדקים בקבוצת הביקורת התאמנו על תוכנת דמה שפותחה על בסיס AttenFocusTM – אך בעלת מטלות קשב פשוטות וחד גוניות.

הנבדקים בשתי הקבוצות נתבקשו להתאמן בכל אחת מהתוכנות כ-4-5 פעמים בשבוע, כ-25 דקות כל פעם ובסך הכול כשלושה חודשים. בסיום תקופת האימון, הועברה שוב הערכה עם אותם המדדים.

תוצאות ומסקנות:

על סמך דיווחים עצמיים על תסמינים ותפקודים ניהוליים של הנבדקים נמצא כי הנבדקים בשתי הקבוצות הראו שינויים חיוביים מובהקים בתסמיני הפרעות קשב וריכוז (WURS, ASRS), ובשאלונים של תפקודים ניהוליים (EF) -(BRIEF-A). על סמך המבדק הנוירופסיכולוגי (IntegNeuro™) הנבדקים הראו שיפורים מובהקים במרכיב של קשב מתמשך (Sustained Attention) אך לא נראה שינוי מובהק בתפקודים ניהוליים אחרים.

הנבדקים דיווחו על שיפור בתפקוד היומיומי שלהם במשימות הדורשות תפקודים ניהוליים (EF) לצורך השלמת משימות חיים יומיומיות. מכאן עולה כי נושא ההעברה (transfer) מאימון קוגניטיבי לתפקוד יומיומי הוא חשוב ומרכזי למחקר של כלים טיפוליים כגון אלה.

ניתן לשער כי ההבדל בין תוצאות הדיווח העצמי לבין המבדק הנוירופסיכולוגי נובע מכך ששאלוני תפקוד ניהולי ואיכות חיים כוללים דיווח עצמי על מגוון רחב של היבטים תפקודיים ביום יום, למשל: התארגנות, קבלת החלטות, תיעדוף, עמידה בזמנים, תכנון, זיכרון עבודה ועיכוב תגובה, בעוד שהמבדק הנוירופסיכולוגי הממוחשב IntegNeuro™ בודק מרכיבים מבודדים כגון זיכרון עבודה (Working Memory), עיכוב תגובה ותכנון.

בנוסף, ייתכן שמעבר לאימון ספציפי של יכולות קוגניטיביות יש באימון קוגניטיבי מסוג  AttenGoTM פוטנציאל המשיג  למידה רפלקטיבית, כלומר: המתאמנים למעשה הופכים להיות מודעים יותר לקשיים שלהם, ובכך מסוגלים לנהל יותר טוב את עצמם במצבים חברתיים ואחרים.  לפי מחקר זה, יחד עם מחקר חלוץ קודם שנעשה בתחום, ייתכן וקיים פוטנציאל להתערבות מסוג אימון קוגניטיבי ממוחשב, שיכול להציע שיפור בקשיים קוגניטיביים שהנם מרכזיים להפרעת קשב וריכוז ADHD וכי יש להמשיך במחקרים נוספים.

עדי שטרן OTR, MSc – בי”ח הדסה והאוניברסיטה העברית
ת.ד. 24025 הר הצופים, ירושלים. 91240
דואר אלקטרוני: adi.schlleyer@mail.huji.ac.il

לדף מחקרים ראשי