איך לדבר עם הילד שלך על הפרעת קשב וריכוז

איך לדבר עם הילד שלך על הפרעת קשב וריכוזאיך לדבר עם הילד שלך על הפרעת קשב וריכוז? קיים דיון ארוך-שנים בקרב הורים, אנשי טיפול וחינוך בעניין מתן “תוויות” לילדים שלנו (מה שקרוי בספרות המקצועית labelling).

מדובר בתוויות כגון “בעל לקות למידה”, “בעייתי”, “מצטיין” או “בעל הפרעת קשב וריכוז”.

מחד, ידוע לכל שלהדביק לילד תווית של “עצלן” עשוי לא רק לגרום לילד לא לרצות להשתפר בתחום זה, אלא אפילו ליצור מצב בו הוא מאמץ תפיסה זו לתוך התפיסה העצמית שלו, דבר שעשוי לגרום לנזק משמעותי וארוך-טווח.

מאידך, במצבים מורכבים כמו לדוגמה כשילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז ולא יודע זאת, הוא עלול לחשוב שהוא באמת פחות מוצלח מחבריו לכיתה. במצב כזה, כשמתקבל אבחון ברור שלילד יש הפרעת קשב וריכוז – עובדה זו יכולה מאד להקל גם על הילד וגם על המשפחה והבית-ספר בכך שיודעים כעת להגדיר את הקושי, ומכאן הדרך לעזור להתמודד איתה בהצלחה יותר ברורה.

אז איך ניתן ליישב את שתי התובנות הללו? איך לדבר עם הילד שלך על הפרעת קשב וריכוז, במיוחד כשאנו באים לשוחח עמו על דבר שככל הנראה ישפיע רבות על חייו?

קושי זה קיבל המחשה חדה בשיחה שהייתה לי עם אימא לפני מספר חודשים שהסבירה שהיא מונעת מילדה להיחשף למושג “הפרעת קשב וריכוז” כיוון שהיא לא רוצה שילדה יחשוב שהוא “מופרע” או בעל “הפרעה”. קל להזדהות עם אותה אימא שבאמת מחפשת את טובת הילד. היא וודאי מעוניינת שיראה את עצמו ואת האתגרים שלו באור חיובי.

אין ספק שהגישה הזו היא בעיקרה נכונה – אבל זו דוגמה לאיך אפשר לקחת תפיסה חינוכית רחוק מדי.

בסופו של דבר, זו המשמעות שאנחנו מקנים ל”שם” שיותר חשובה מאשר התווית עצמה.

המילים “הפרעת קשב וריכוז” לא בדיוק ערבות לאוזן – אבל בשורה התחתונה, עצם ההגדרה יכולה להוות נקודה להעצמת הילד.

אם יודעים לדבר על זה בגישה הנכונה, ניתן להקנות לילד את הכלים להיות זה שקובע את משמעות הכותרת הזו, במקום להסכים לכך שההפרעה תגדיר אותו.

איך לדבר עם הילד שלך על הפרעת קשב וריכוז

להלן מספר נקודות שכדאי להתייחס אליהן כאשר מבקשים לשוחח עם הילד בפעם הראשונה על כך שאובחן עם הפרעת קשב וריכוז

1. תזמון!

קודם כל, מומלץ לדבר עם הילד על זה כמה שיותר מוקדם, ואפילו מיד עם קבלת האבחון.

הילד וודאי מבין שמשהו קורה, בין התור לרופא והאבחונים השונים… אז במקום לתת לילד לדמיין ולתהות מה “לא בסדר איתי” – שתפו אותו בתהליך, ואפשרו לו להיות חלק ממנו.

למעשה, מהרגע שבו מתקבל אבחון, אפשר להתחיל לקיים שיחות עם הילד על הפרעת הקשב והריכוז שאתו הוא מתמודד.

כמובן, כל שיחה צריכה להיות מותאמת לגיל ולרמת ההבנה של הילד, אך הפיכתו לחלק פעיל בתהליך יאפשר לו להרגיש כבר מהנקודה הזו שיש לו גם שליטה במה שקורה בחייו.

נסו לתזמן את השיחות לזמנים שהילד לא עסוק או שקוע בדברים אחרים… כדי שתצליחו לתפוס את מלוא תשומת לבו.

השתדלו לעשות זאת בזמן שגם לאחר השיחה, הילד יהיה בקרבתכם כך שאם יהיו לו שאלות נוספות, יוכל להעלות אותם אתך. חשוב להשאיר את ערוץ התקשורת פתוח!

מה כן להגיד?
“עכשיו שאנו יודעים שיש לך הפרעת קשב וריכוז, אפשר לעבוד ביחד כדי לשפר את הדברים-   בבית וגם בבית-הספר”

“תזכור – יש לך חלק חשוב בהצלחה שלך בבית, בבית-הספר ובחיים בכלל!”

מה לא להגיד?
“אתה צריך ללמוד עוד על הפרעת קשב וריכוז!”
אלא… זה התפקיד של ההורים, המורים וכל שאר המבוגרים המשמעותיים שעובדים עם ילדכם.

2. שימו את זה בפרופורציה

עזרו לילדכם להבין למה מתייחסת הכותרת “הפרעת קשב וריכוז” ולמה זה לא מתייחס.

חשוב גם להעביר את המסר שזה לא קשור ליכולת או לפוטנציאל שלו ושזה לא כשל ובוודאי לא קובע את היכולת שלהם להצליח בחיים.

אפשר לספר על אנשים ידועים, מצליחים ויצירתיים במיוחד, שגם להם יש הפרעת קשב וריכוז.

לדוגמה: מסופר שלוולט דיסני יש הפרעת קשב וריכוז, מייקל פלפס השחיין האולימפי הטוב בעולם, ג’ים קארי השחקן והקומיקאי, וגם אצלנו יש דמויות ציבוריות, אפילו אברי גלעד מדבר על כך בפומבי אצלנו, כך גם יאיר לפיד ועוד (לא תאמינו למי עוד יש הפרעת קשב).

לא בטוח עדיין איך לדבר עם הילד שלך על הפרעת קשב וריכוז? ראה את הטיפים הבאים:

מה כן להגיד?
“יש הרבה אנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז! אתה לא לבד בזה…”

אם ילדך נוטל תרופות, עדיף לא לעשות מזה עניין.

יש ילדים שעובדה זו מביישת אותם בפני חבריהם ומעדיפים שאחרים לא יידעו מזה.

בהחלט אפשר לכבד את רצון הילד כאן ולחזק את השאיפה שלו להתחבר לחברים על-סמך הדומה ולא השונה.

מה לא להגיד?
“הפרעת קשב וריכוז זה מי שאתה.”

במקום זאת, המסר שטוב להעביר הוא ש “ADHD הוא חלק ממי שאתה. זה לא מגדיר מי אתה כבן-אדם או מי תהיה כשתגדל.”

כדאי להימנע משפה יותר מדי טכנית…

היעזרו בדוגמאות מחיי היום-יום כדי לצייר את התמונה הרצויה בראש ילדכם.

3. הפרעת קשב וריכוז זה גם לא תירוץ

נושא בפני עצמו הוא כיצד לשוחח עם ילדך על האופן שבו הוא מתמודד עם הפרעת קשב וריכוז ולעזור לו לפתח אסטרטגיות וכלים כדי להתמודד בצורה בריאה ולהצליח במשימות ובמטרות שהוא שם לעצמו.

הרבה מאד מהאופן שבו הילד יתפוס את הפרעת הקשב שלו והיכולות שלו להתמודד עם האתגרים והקשיים שהם חלק מהחבילה, יבוא מהדרך שבה הוא רואה אתכם מתייחסים לקשיים.

האם אתם רואים כל קושי כזה כבעיה? או האם אתם יודעים לנסח את זה כאתגר, לגבש תכנית פעולה ולבצע אותה מתוך סבלנות ואמונה בכוחות הילד להתגבר ולהתחזק?

נקדיש לכך כתבה נפרדת, אך אפשר להזכיר כאן לדוגמה לקיים שיחות רצופות עם הילד לאורך שנת הלימודים בנושאים כגון קשיי הריכוז שלו בכיתה.

לדוגמא: מה עוזר לו להתמודד עם הסחות דעת, איך אפשר להתארגן יותר טוב על משימות ועבודות ללימודים, וכדומה.

4. מטרת השיחה צריכה להיות לחזק את ילדך

המלצה חמה ממטפלים שממליצים איך לדבר עם הילד שלך על הפרעת קשב וריכוז גורסת שכל שיחה שאתם באים לקיים עם ילדכם בנושא זה, יש לפתוח אותה באמירה חיובית.

רצוי לשבח את הילד- אפשר על משהו מהזמן האחרון או תכונה חיובית כללית שאתם רוצים להוקיר אותה. תחילת שיחה שכזו מעבירה את המסר שגם אם מדברים על דברים קשים, הכל מתוך אהבה ואהדה לילד – ולעזור לו לבוא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר שהוא יכול.

חשוב לשקף לילד את האמת מבלי ליפות אותה או להתעלם מהאתגרים האמתיים הכרוכים בהתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז.

עם זאת, בהחלט ניתן להכיר בנקודות המאתגרות ולהדגיש את היכולות והתכונות החזקות של הילד.

ככל שמתקדמים בעבודה עם ילד שאובחן עם הפרעת קשב וריכוז, כך חשוב תמיד לאזן את השיחה אודות ההפרעה עם הכרה ביכולות של ילדך.

ניתן לדוגמה להתחיל שיחה לפני תחילת שנת הלימודים בהצלחות שהיו לו שנה שעברה – אפילו בתחומים לא “לימודיים” בהכרח.

ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הרבה פעמים קולטים המון פרטים שאחרים מפספסים.

למשל: במצבים בין-אישיים, הם לעתים מביאים תובנות מפתיעות פשוט מכך שהם מקשרים בין ניואנסים ומבינים את השלכותיהם.

אפשרות אחרת אומרת שניתן לדבר בשבח ההתקדמות שלו בתחומי העניין שלו – בין אם זה בבניית מודלים מלגו או כדורגל או חוג לאמנות.

עדיין לא בטוחים איך לדבר עם הילד שלך על הפרעת קשב וריכוז? הנה 2 טיפים קטנים:

מה כן להגיד?
הפרעת קשב וריכוז לא תיעלם או תיפתר מעצמה…

אבל….  אפשר לעבוד ביחד כצוות על הדברים שהכי מתסכלים את הילד.

לילדים עם הפרעת קשב וריכוז יש המון רעיונות ומלאים בכוחות…

הראו והסבירו לילדכם שהוא יכול להשתמש בזה לחיוב, לתעל את האנרגיה שלו לכיוונים יצירתיים וטובים.

מה לא להגיד?
“יש לך הפרעה”. אמירה כזו יוצרת תפיסת עצמי של הילד את עצמו כילד עם הפרעה.

 >> חזרה לכל המאמרים