הפרעות קשב וריכוז – ההיבט העובדתי
הפרעות קשב וריכוז – ההיבט העובדתי: הן אינן חולפות במהלך השנים וכל אדם אשר נולד עם הפרעות קשב וריכוז יוותר עימן למשך כל חייו.
הפרעות קשב וריכוז מוגדרות כלקויות נוירו-התפתחותיות תורשתיות והן מסווגות כהפרעות גופניות לכל דבר ועניין.
ההפרעות באות לידי ביטוי בדרכים אינדיבידואליות ובאופן שונה אצל אנשים שונים, כשלהשפעות הסביבתיות עשויות להיות השלכות מעצימות או ממתנות.
כעשירית מקרב האוכלוסייה לוקה בהפרעות הללו, ובמידה והן אינן מאובחנות ומטופלות החל מהגילאים הצעירים, עלולות להסתפח אליהן הפרעות ובעיות נוספות.
לדוגמא: דימוי עצמי נמוך, תסכול, בעיות רגשיות, קשיים חברתיים, אקדמיים, זוגיים ובינאישיים, קשיי השתלבות במעגל העבודה, קשיי ארגון וניהול זמן, נטייה להתמכרויות, חרדה, דיכאון ועוד.
דרכי הטיפול בהפרעות הקשב והריכוז
הפרעות קשב וריכוז – ההיבט העובדתי: מחקרים הוכיחו כי לרוב הטיפול האפקטיבי ביותר בהפרעות קשב וריכוז הוא הטיפול המשולב הכולל טיפול תרופתי או אימון מוחי יחד עם טיפול רגשי התנהגותי וכן הדרכת הסובבים.
הטיפול התרופתי המוכר ביותר להפרעות קשב וריכוז הוא הריטלין, אך ישנם כאלו אשר לא יגיבו לטיפול בריטלין, אך יגיבו היטב לתרופות אחרות מאותה המשפחה.
בעלי הפרעות קשב ניחנים לרוב באמפתיה, חשיבה מחוץ לקופסא, יצירתיות ומיקוד, וכאשר מטופלות ההפרעות הללו, הם יכולים להגיע למימוש מרבי של הפוטנציאל הטמון בהם.
הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים
הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים אינן תוצר של סגנון הורות או כשל בחינוך.
במידה וקיים החשד כי הילד לוקה הקשב יש לפנות לאבחון רפואי אצל רופא נוירולוג או פסיכיאטר ילדים המתמחה בתחום בהקדם האפשרי.
חשוב להדגיש כי הפרעות הקשב אינן קשורות למנת משכל, ואינן נובעות מתכונות אופי או עצלות אלא מכשל גופני ממשי.
יחד עם זאת, ישנן נסיבות בהן ילדים עשויים לפתח התנהגויות המדמות תסמינים של הפרעות קשב וריכוז, בין אם התסמינים נובעים ממצוקה רגשית כגון משבר עקב גירושים, הולדת אח, מוות או מעבר אל מסגרת חדשה, ובין אם התסמינים הינם תוצר של תחלואות גופניות כגון הפרעות שינה, אפילפסיה, אלרגיות מחסור בויטמינים ומינרלים וכדומה.
על כן, חשוב לפנות לאבחון על מנת שניתן יהיה לחשוף את מקור הקושי ולטפל בו בהתאם.
>> למידע נוסף על הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים
להיות חייל עם הפרעות קשב
ישנן הרבה מאוד שאלות בוערות בנוגע להפרעות קשב וריכוז בקרב בני נוער בעת הגעת הצו הראשון.
המרכזית שבהן היא, האם לדווח לצבא על הפרעות הקשב וההשלכות של הדיווח על הסיווג לתפקיד במהלך השירות הצבאי.
חשוב להגיע אל הצו הראשון עם האבחון וליידע את הגורמים הצבאיים על הפרעות קשב וריכוז כבר במהלך המפגש הראשוני עם הצבא.
הדבר יוביל להקלות במבנה השאלונים והמבדקים יחד עם קבלה של תוספת זמן.
כיום, הפרעות קשב וריכוז מסווגות כתת סעיף נוירולוגי, ואינו גורע מהפרופיל כפי שנהוג היה בעבר.
המשמעות היא שבמידה ולא נמצאו ליקויים אחרים יזכה החייל לעתיד לפרופיל 97 עם תת סעיף ליקוי בלבד.
בניגוד לימים עברו, הבינה המערכת הצבאית שהפרעות הקשב המבוקרות והמטופלות אינן פוגעות ברמה התפקודית של החיילים.
אם זאת, ישנן מספר תפקידים מצומצם אשר דורשים קשב מתמשך כגון פקחי טיסה או תצפיתנים.
חייל הלוקה בהפרעות קשב וריכוז יכול להגיע לכל תפקיד בהתאם לכישוריו, יכולותיו וצרכי הצבא, לרבות מקצועות הלחימה.