הפרעות קשב וריכוז ותקשורת בין-אישית

תקשורת בין-אישית – המפתח ליחסים טובים במשפחה ובזוגיות

“החיים לעולם לא נעשים קלים יותר, אנחנו פשוט נעשים טובים יותר בהתמודדות איתם.”

את מרבית הויכוחים, הכעסים והמתחים שנוצרים בין אנשים שנמצאים במערכת יחסים קרובה ניתן לייחס להבדלים בתפיסה ובצורת התקשורת ביניהם. הדרך שבה אנו רואים ותופסים את העולם שסביבנו, משפיעה על איך אנחנו מתקשרים עם אחרים. עובדה זו נעשית ברורה מאוד לכל מי שנמצא במערכת יחסים עם אדם שיש לו הפרעות קשב וריכוז. הבנה של הבדלים אלו היא המפתח לתקשורת יעילה ולמערכת יחסים בריאה יותר.

אישה בשם נועה, הנשואה לגבר בעל הפרעות קשב וריכוז מספרת כי בעלה לא היה מאובחן במחצית הראשונה של נישואיהם וכי סביר להניח שאם המצב היה נשאר כך, המחצית השנייה של נישואיהם לא הייתה מתקיימת. נועה מציינת כי למזלם, אחרי שבעלה אובחן, הם צוידו במידע מקצועי לגבי איך הפרעות קשב וריכוז משפיעות על מערכת היחסים וע”י הבנת ההבדלים בין דרכי התקשורת שלהם, הם הצליחו לשפר את הקשר ביניהם.

לא קשה להבין איך הסימפטומים העיקריים של הפרעות קשב וריכוז – אימפולסיביות וחוסר קשב, ריכוז וסבלנות  – יכולים להשפיע על מערכת יחסים. חוץ מההשפעה הישירה של סימפטומים אלו, יש להם גם השפעה עקיפה בכך שבמהלך חייו של האדם, הם גרמו לעיצוב מגוון מאפיינים באישיותו.

רבים מהמבוגרים היום בעלי הפרעות קשב וריכוז לא אובחנו בצעירותם, אלא רק בגיל מבוגר יותר. במהלך חייהם, הם סבלו במידה רבה. רבים מהם נאלצו לפתח דרכי התמודדות שונות שיעזרו להם. במשך הזמן, הלחץ המתמיד שנובע מהניסיון להתמודד עם הבעיות שלהם, יוצר מתחים רבים. כתוצאה מכך, ישנם מבוגרים שנעשים מדוכאים, מפתחים חרדות והביטחון העצמי שלהם יורד. כיוון שאנו לא יכולים לחזור אחורה ולשנות את העבר, יש צורך להשקיע ולתקן למען העתיד.

כדי לעשות זאת, המבוגר בעל הפרעות קשב וריכוז חייב לזהות את נקודות החוזק שלו, את נקודות החולשה שלו ואת המכשולים שהוא צריך להתגבר עליהם. הוא צריך ללמוד מה עליו לעשות כדי לשפר את חייו ולחיות בתחושת סיפוק.

מהי תקשורת בין-אישית טובה?

תקשורת בין-אישית טובה תלויה במספר גורמים שביניהם השפה המילולית ושפת הגוף. חשוב שאנשים יבינו את המחשבות האמיתיות אחד של השני ללא קשר למילים שנאמרות. לעתים, המוח שלנו עובד במהירות רבה יותר מהפה שלנו, ואז אנו מקצרים במילים באופן כזה שייתכן והאדם שמולנו מבין את מה שאמרנו בצורה שונה לגמרי ממה שהתכוונו.

כאשר שני אנשים מתקשרים, לעתים קרובות כל אחד מהאנשים חווה בצורה שונה את המתרחש, דבר הגורם לעתים לחוסר הבנה אחד של השני. בזמן שיחה, מבוגר עם הפרעות קשב וריכוז מנסה גם להקשיב לקולו של הבן אדם השני, גם מתמודד עם החופש/הפחד להביע את מה שהוא חושב, גם מנסה להתעלם מהסחות דעת וגם מנסה להבין את משמעות המילים שהאדם השני אומר. ככל שהם מנסים להיות פחות מוסחים ויותר מרוכזים בשיחה, כך הם נהיים פחות מעורבים בה.

המחשבות הבלתי פוסקות שעוברות במוחו של אדם עם הפרעות קשב וריכוז מספקות גירוי מתמיד ומקור טוב ליצירתיות, אך לעתים הן יוצרות קושי רב בתקשורת.

מילים ומשמעותן – לא תמיד כמו שזה נראה

אי הבנה של המילים הנאמרות גורמת לקצר בתקשורת ולתסכולים רבים. במצבים כאלו אנחנו נשמע לעתים קרובות את צמד הביטויים “זה לא מה שהתכוונתי” ו – “אתה לא מבין אותי”.

קצר בתקשורת שכזה, יכול לנבוע מבעיות ב”שליפה” של מילים מהזיכרון. באופן לא מודע, אנשים מאחסנים את כל המילים במוחם תחת קטגוריות שונות. למשל – את המילה “תפוח” אנשים לרוב יכניסו תחת הקטגוריה של “פירות” או תחת הקטגוריה של האות “ת” וכך זה יישאר. לעומת זאת, רבים מהאנשים עם הפרעות קשב וריכוז מאחסנים את המילה כל פעם תחת קטגוריה אחרת. למשל – קטגורית “פירות”, “ת” לתפוח, “פ” לפירות או קטגוריה של חפצים עגולים.

צורת האחסון הבלתי מאורגנת הזו אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, משפיעה במידה רבה על התקשורת וגורמת להם להיראות הססניים מכיוון שכל הזמן עליהם “לחפש” במוח את המילה המתאימה או את הביטוי המתאים שהם רוצים להשתמש בו. בזמן החיפוש, המנגנון האוטומטי של המוח פועל ואז נאמרים, בצורה אימפולסיבית, חצאי משפטים או מילים מסוימות שמהוות חלק מהמחשבות של האדם באותו רגע. אם מה שנאמר הוא לא במקום, תהיה תגובה אוטומטית של “אוי, לא לזה התכוונתי!”. עם זאת, לעתים האדם השומע את מה שנאמר מתקשה להאמין שזו לא הייתה הכוונה, במיוחד אם מקרים כאלו קורים לעתים קרובות.

מה קורה בתהליך מחשבתי כאשר אנו רוצים לענות על שאלה? האדם המגיב צריך לעצור רגע, להקשיב למה שנשאל, להשוות את המידע לחוויות קודמות וזיכרונות קיימים, לבחור תשובה ואז לענות. אדם עם הפרעות קשב וריכוז מתקשה בשלב הראשון של העצירה. כיוון שכך, לא מתרחש תהליך חשיבה מסודר והתשובה נאמרת באופן אימפולסיבי שיכול להפתיע אפילו את האדם האומר אותה. דבר זה קורה בגלל הקושי להבדיל בין כל המחשבות והרעיונות החדשים שבאופן מתמיד עוברים בראש. רק אחרי שהמילים יוצאות לאוויר, האדם יכול להחליט אם הן רלוונטיות והגיוניות או לא ולכן יש להתייחס ברצינות לאמירה “לא לזה התכוונתי”.

הבדלים בסדרי עדיפויות יוצרים מתחים

רמת החשיבות שאנו נותנים לדבר מסוים, קובעת את סדר העדיפויות שלנו. זוגות רבים לא מעלים בדעתם כי הבדלים בסדרי העדיפויות יכולים להשפיע בצורה כל כך משמעותית על מערכת היחסים. לדוג’ – פעילויות יומיומיות שדורשות תכנון וארגון ככל הנראה לא יהיו פעילויות שהן בראש סדר העדיפויות של אדם עם הפרעות קשב וריכוז. לעומת זאת, פעילות מעוררת או מרגשת יותר, סביר להניח שתהיה בעדיפות גבוהה יותר. הבדלים אלו בסדרי עדיפויות עלולים לגרום למתחים רבים בין בני הזוג או בני המשפחה.

מודעות, קבלת ההבדלים והאומץ לשנות

מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז הם לרוב אנשים מורכבים. למורכבות זו מתווספות כל מיני הגנות רגשיות שנובעות משנים רבות של הרגשה שלא מבינים אותם ולא סומכים עליהם. המטרה של בן/בת הזוג היא להיות מודע לדברים שמעוררים את ההגנות הללו ובכך להפחית את רמות הכעס והתסכול ולאפשר שיפור של התקשורת הבין אישית.

באופן כללי – הכרה וקבלה של ההבדלים שיש בין אנשים, לא רק בהקשר של הפרעות קשב וריכוז, עוזרת לקיים מערכות יחסים בריאות יותר שיש בהן הבנה, כבוד ואמון הדדי.

להלן מספר טיפים ל”תוכנית פעולה” לשיפור מערכת היחסים:

1. שינוי – השינוי יכול להתבטא בהתנהגות, בגישה, בסביבה או באחריות. שינוי הוא חלק טבעי ובלתי נפרד מהחיים, אך לאנשים מסוימים שינוי הוא דבר שקשה מאוד ליישם. אין הרבה תקווה למערכת יחסים שבה אחד הצדדים לא מוכן לעשות שינוי. אי אפשר להתעלם ולייחס את כל הבעיות להפרעות הקשב והריכוז או להשתמש בהפרעות הקשב והריכוז כתירוץ להתנהגויות מסוימות, אלא צריך לעשות מאמצים הדדיים על מנת להביא לשינוי ולבוא האחד לקראת השני.

2. הבעת כעס ותסכול – חשוב מאוד להביע ולהוציא החוצה רגשות של כעס ותסכול כדי שתוכל להתבצע עבודה על הגורמים לרגשות אלו. לעתים קשה מאוד לדבר על רגשות אלו בצורה יעילה בגלל טווח הקשב הקצר של בן/בת הזוג שיש להם הפרעות קשב וריכוז ובגלל שכאמור, לעתים לא תמיד המילים שנאמרות תואמות לכוונות האמיתיות. ניתן להשתמש בפיתרון של כתיבה. בכתיבה, יש יותר זמן לארגן את המחשבות ואת המילים ולהוציא אותן החוצה בצורה שבה המשמעות תהיה מובנת.

3. קביעת סדרי עדיפויות בהתנהלות היומיומית – בדרך כלל, סדר העדיפויות של הנושאים הגדולים שרלוונטיים לטווח הארוך, יהיו זהים. הבעיה נוצרת בפעילויות היומיומיות, כפי שהזכרנו קודם. ברגע ששני בני הזוג יבינו את סדר העדיפויות של השני וממה הוא נובע, יווצרו פחות מתחים בין בני הזוג.

4. אמון – אמון הדדי הוא מרכיב חיוני מאוד במערכת יחסים. אמון הדדי מבוסס על היכולת לפרש בצורה נכונה את מה שבן הזוג מנסה להגיד ואת המסר שהוא מנסה להעביר.