הפרעות קשב וריכוז, ילדים מאושרים

שבחו את ילדכם ותרוויחו ילדים מאושרים ומלאי ביטחון

ילדכם יכולים לחזק את הביטחון עצמי ולהצליח  הרבה יותר בחיים , אם אתם כהורים תדגישו את צדדיו החזקים יותר מאשר את צדדיו החלשים. זכרו כלל זה טוב!

אם אתם מגדלים ילד שסובל מבעיית קשב ADHD, או במינוח הידועהפרעות קשב וריכוז יש לשער שאתם מבלים זמן רב בהצגת הצדדים החלשים של הילד, כנראה שגם אתם כמו הורים רבים אחרים מחפשים דרך לזרז את תיקונם. אין שום דבר רע בניסיונכם לתקן את האימפולסיביות, חוסר ההתארגנות וחוסר המיקוד של ילדכם. אפילו נכון הוא להורים לעשות זאת כי הרי אתם רוצים בטובתם. אבל התמקדות יתרה בחסרונותיו של ילדכם עשוי לגרום נזק להערכה העצמית שלו.

הפרעת קשב וריכוז ילדים – התמקדו בטוב

ילדים שבמשך זמן רב אומרים להם שהם עצלנים (או גרוע מזה) עלולים לאבד את רצונם לנסות להשתפר – ואולי אפילו לא לשים לב – לדברים שבהם הם טובים ושהם נהנים לעשות. כמו כל אדם אחר, לבנים ובנות עם הפרעות קשב וריכוז יש צדדים חזקים ורצונות אבל קשה להם להבין מה הם הצדדים האלה אם ההורים והמורים כל הזמן רק מעירים וגוערים.

הנקודה החשובה, אומרים המומחים, היא לא להימנע מביקורת על ילדכם אלא לצמצם את ההערות השליליות ולהחליף כמה מהן בהערות מעודדות ותשבחות על הדברים שהילד עושה היטב. “אנשים עם ADHD משפרים את יכולתם להצליח על ידי התמקדות בכשרונותיהם הטבעיים – אלה שבאופן עקבי מבוצעים היטב על ידם, ועל ידי פיתוח תוכנית לעשות כשרונות אלה אפילו חזקים יותר,” אומר דוד גיוורק, מאמן ADHD (ו-ADD) בסלינגרלנדס, ניו יורק. “אני לא מכיר אף אחד שהתקדם על ידי ניפוי חסרונותיו אבל יש לי הרבה לקוחות, ידידים, קרובים ועמיתים שהתקדמו מאד על ידי חיזוק צדדיהם החזקים.

“התמקד בנקודות החלשות שלך” היה המסר שקיבל דניאל מ. כשגדל עם ADHD בשנות הששים. “מהיום הראשון של בית הספר הפכתי להיות מודע לכל הדברים שאני לא יכולתי לעשות: לא יכולתי לקרוא היטב, לא יכולתי להתרכז, לא יכולתי לשבת בשקט. הייתי מאד אימפולסיבי ולפעמים גם התפרעתי. המורים שלי, וגם חברי וקרובי, חשבו שאני עצלן. כל מה שהם ראו בי היו הדברים שלא הייתי טוב בהם.”

לאחר התיכון, דניאל נרשם למכללה אזורית. קשב וריכוז בסטודנטים  הוא די נפוץ היום, אך דניאל התמודד עם הקשיים בקושי רב, עבר מנושא לנושא ולבסוף נשר לפני שהשיג תואר. הוריו ניסו לעזור לו למצוא את דרכו, אבל בפנים, הוא אומר, “יכולתי לחוש את אכזבתם ממני ואת העובדה שאני כישלון”. שרשרת של עבודות מזדמנות השאירה אותו מבולבל וכועס “לא יכולתי לשמור על מקום עבודה כי הייתי נוטש את המשרה בקלות גדולה מדי. עשיתי שגיאות טיפשיות כי לא שמתי לב לפרטים.”

דניאל עבר כברת דרך ארוכה עד שהגיע לאבחון המצביע על הפרעת קשב וריכוז. לאחר מכן ואולי גם בעזרת המודעות  עצמה, הוא החל להבין שהקושי שלו נובע מבעיה אורגנית ולא מתכונות אופי. דניאל עבר סדרה של טיפולים שעזרו לו להביא את עצמו למצב שבו התפקוד היומיומי משתפר והולך. גם ליווי של פסיכולוג במשך כשנתיים, עזר לו ל”סלק” את התסכולים והחששות מביצועים כושלים עקב החיזוקים השליליים שהוריו נטעו בו. הפסיכולוג עודד אותו  להעריך את הדברים שמעניינים אותו ואת הדברים שהוא חזק בהם ולהמשיך משם. “תמיד אהבתי לבשל אבל לא חשבתי שאוכל להרוויח מזה את מחייתי,” הוא נזכר. בעזרת טיפול הוא הכיר שיש לו כשרון להמציא מתכונים חדשים. לכן הוא חזר למכללה האזורית ולמד שם על ניהול הגשת מזון.

היום דניאל ואשתו מרוויחים את לחמם כבעלי מסעדת פיצה. “לקח לי זמן רב לזהות את הצדדים החזקים שלי,” הוא אומר, “לאחר שעשיתי זאת הכל השתנה בדרך שראיתי את עצמי ובדרך שאחרים ראו אותי. אני יודע שהצדדים החזקים שלי הם בצד האנושי של העסק, לא בפרטים. אני מבטיח שתהיה לי מערכת שמתפקדת היטב במקום כך שהפרטים לא ייעלמו בחריצים של הרצפה.” היום דניאל עוזר לבנו בן התשע שגם לו יש גם הפרעת קשב וריכוז ומתמודד איתה, למצוא את הדברים שמעניינים אותו ושבהם הוא מוכשר. דניאל מודע היטב לכישלונותיהם של הוריו בדרך בה הדגישו את הצדדים החלשים ונמנעו מלציין את הצדדים החזקים, ולכן מקפיד על עידוד ושבח  והתעלמות מהערות על חולשותיו של בנו.