ילדים עם הפרעת קשב וריכוז בעידן הדיגיטלי

מה הקשר בין הפרעת קשב אצל ילדים לסביבה רבת גירויים הפרעת קשב אצל ילדים שאוהבים להשתמש במדיה הדיגיטליתדיגיטליים

ידוע כי הביטוי של הפרעת קשב אצל ילדים מושפעת משלל גירויים טכנולוגיים. אנו מתכוונים לשלל הגירויים הדיגיטליים שמגיעים מהמכשירים האלקטרוניים בסביבתנו. הסביבה הטכנולוגית כוללת את המחשב, הטאבלטים והטלפונים הניידים וכו’. אלה הפכו את ילדנו לצרכני טכנולוגיה כבדים עד כדי התמכרות. הנזק העקרי הוא למוח!

כידוע, ילדים עם הפרעת קשב מתקשים מאוד להתרכז וכן הם בעלי מוסחות גבוהה. זאת, בשל הקושי לסנן את הגירויים ולהתרכז במשימה אחת כשמדובר על הפרעת קשב אצל ילדים. ידוע כי ילדים עם הפרעת קשב נמשכים מאוד לעולם הדיגיטלי המספק גירויים מהירים המתחלפים במהירות. ככל שישנה חשיפה גדולה יותר לסביבה דיגיטלית, כך עוצמת הפרעת הקשב גדלה.

הקושי הרב כשמדובר בהפרעת קשב אצל ילדים, הוא להגיע לרגיעה מוחית. כלומר, מצב של ריכוז לצורך הפניית תשומת לב, התמקדות, זכירה של מידע חדש וכמובן למידה. ילדים עם הפרעת קשב נדרשים לשבת בכיתה בזמן הלימודים ולהתמודד עם מטלות די משעממות וחד גוניות. מוחם כבר התרגל להתמודד עם אין ספור ריגושים אשר מספקים משחקי מחשב ודינמיות אינסופית שמציע העולם הדיגיטלי בכל הערוצים הזמינים – מטלפון חכם ועד רשת חברתית.

מה אומרים חוקרים בתחום?

ד”ר לארי רוזן – פרופסור לפסיכולוגיה ומחבר ספרים על השפעת הטכנולוגיה על ילדים ובני נוער מדבר רבות על הפרעת קשב אצל ילדים. הוא מספק תשובות לשאלות שמעסיקות הורים רבים, הן לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז וגם לילדים רגילים: כיצד מגיעים לאיזון הנכון בין טכנולוגיה לעיסוקים אחרים? האם להגביל? האם יש הוראות חד משמעיות כיצד לנהוג?

ובכן, לטענתו, להרגלי הצריכה הטכנולוגית של ילדים יש בהחלט השפעה על המוח לכלל הילדים ובמיוחד לילדים עם הפרעת קשב. החדשות הטובות הן שישנן דרכים לווסת את אותה צריכה טכנולוגית ולהפוך אותה בצורה מושכלת ליעילה יותר תוך כדי צמצום הנזקים ואפילו להגביר את התועלת מיתרונותיה. להלן כמה טיפים איך לעשות את זה:

הפרעת קשב אצל ילדים והצריכה הדיגיטלית

קודם כל כבר נענה לשאלה: האם יש להגביל את הצריכה הטכנולוגית בזמן, התשובה הברורה היא כן.

בגיל הרך, יש להגביל ישיבה מול מסך לעד 30 דקות, בתנאי שאחריה יגיע מיד פרק זמן של פי 3 ויותר של פעילות לא טכנולוגית.

ה-DMN, רשתות ברירת המחדל של המוח (Default Mode Network), שהן הרשתות העצביות שבהן מתרחשת פעילות המוח, נכנסות לפעולה ומסייעות לילד בייצור מחשבות ופעילויות יצירתיות.

כך, בעצם, אם הילד צופה במחצית השעה של תכנית טלויזיה לילדים, הוא צריך לפחות שעה וחצי לאחר מכן להיות עסוק בפעילות כלשהיא: משחק קופסא, יצירה חופשית, קריאה, שהייה עם חברים, שיחה וכדומה. שימו לב, ילד עם הפרעת קשב יתקשה להיות עם עצמו בפעילות כזו ולכן יש לעזור לו ולהיות במחיצתו!

ככל שהילדים גדלים, משתנה גם היחס בין זמן טכנולוגי ללא-טכנולוגי.

ילדים בטרום גיל-ההתבגרות יורשו לשהות בטכנולוגיה עד שעה ברציפות, ואז לפחות פרק זמן שווה נטול טכנולוגיה, בכל פעילות אחרת.

מה יקרה בגיל ההתבגרות?

לפי הדפוס המוצג כיום, ניראה כי הטכנולוגיה תאיים להשתלט על כל זמנם של המתבגרים. 

לכן, יש להקפיד על הגבלה של עד שעה וחצי-שעתיים טכנולוגיה, ולפחות 10-30 דקות הפסקה.

ההפסקה הזאת חיונית. המוח מאתחל את עצמו מול ההפגזה של הסביבה הטכנולוגית עתירת הגירויים, כדי שיהיה כשיר ללמוד דברים חדשים.

התופעה של התמכרות למידע ולמסרים הזורמים ברציפות מהאמצעים הדיגיטליים אינה נחלת הילדים בלבד.

הידעתם כי גם מרבית המבוגרים סובלים ממנה? זה מתבטא בהצצה תכופה ובלתי נשלטת במסך הטלפון או המחשב. מדובר באיום גדול מאוד על הריכוז והקשב.

ניתן להגיע לריסון ולגמילה על פי התרגולת הבאה:

  • אפשרו לילד התעדכנות בת דקה-שתיים בטלפון או ברשת החברתית שלו. עכשיו התחילו הפסקה טכנולוגית יזומה שמשמעותה ניתוק כל אמצעי דיגיטלי בסביבה.
  • משך ההפסקה – 15 דקות. זה ייראה לילד כנצח.
  • כדי למדוד זמן, הציבו “טיימר” או טלפון נייד הפוך ומושתק, שישמיע איתות בתום ההפסקה.
  • חיוני שהילד יראה את מודד הזמן, כדי להקל עליו לעבור את ההפסקה.
  • בתום ההפסקה, אפשרו לו שוב להתעדכן במשך דקותיים והמשיכו בתרגול.
  • בהדרגה ניתן להאריך את משך ההפסקות הטכנולוגיות עד שתגיע לחצי שעה-שעה, זמן ראוי ואפקטיבי.

הפרעת קשב אצל ילדים – כמה זמן צריך לישון?

ילדים ומתבגרים צריכים שינה של כשמונה שעות לפחות בלילה, וארגוני בריאות רבים ממליצים אף על תשע שעות למוח בריא לומד.

הטכנולוגיה היא אחד האשמים בשנת לילה רעה. ההסבר לכך הוא מדעי לחלוטין: אור היום מכיל שיעור קרינה גבוה יותר של קרינה כחולה (מהתחום הכחול של ספקטרום האור), הגורמת לשחרור קולטנים האחראים לערנות ולאנרגיה.

כשהשמש מתחילה לשקוע, עולה שיעורה של הקרינה האדומה, הגורמת למוחנו לשחרור מלטונין המסייע בהירדמות.

המכשירים הדיגיטליים, כמו מסכי המחשב והטלפון, מייצרים קרינה בתחום הכחול, הגורמת לדיכוי הייצור של המלטונין החיוני להירדמות.

מה הפתרון? להרחיק את המכשירים האלו כשעה לפני השינה!!!

טלוויזיה, יש סבורים, אינה  כלולה בצו ההרחקה כי הצפייה היא מרחוק והקרניים הכחולות מתפזרות בדרך אלינו.  אך יש החולקים על כך.

מוזיקה אפשר גם לשמוע כל זמן שאיננה מגיעה ממכשיר דיגיטלי הצמוד לגוף.

כל השיטות והטקטיקות המוצעות פה טובות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לכלל הילדים וגם לכלל המבוגרים. הטכנולוגיה יכולה בקלות להשתלט לנו על החיים, וגבולות מושכלים יעזרו לכולנו.

>> חזרה לרשימת המאמרים