הפרעת קשב וריכוז – הכל תלוי בשליטה

הפרעת קשב וריכוז הכל תלוי בשליטה על מערכת הקשב הפרעת קשב וריכוז הכל תלוי בשליטה – למה הכוונה? מחקר שנערך ע”י קרן DANA התומכת בחקר המוח, מציג היבטים שונים. לטענתם, אין פה באמת הפרעה בקשב וריכוז.

אנחנו רגילים לחשוב על הפרעות כליקוי במנגנון או חסר כלשהו, אך נראה כי הפרעת קשב וריכוז אינה כך.

אנשים עם הפרעת קשב וריכוז יש יכולות קשב מצוינות ולכן הם יכולים לשחק במשחקי וידאו, לצפות בתוכניות בטלויזיה, במשך שעות ולהקדיש משאבי קשב בלתי נגמרים לפעילות שמעניינות אותם.

אם כך, מה בעצם הבעיה אצל ילדים או מבוגרים המוגדרים בעלי הפרעת קשב וריכוז? על פי ד”ר מרתה ברידג’ דנקלה, מטפלת ומדענית Kennedy Krieger Institute and Johns Hopkins University, הפרעת קשב וריכוז בעצם קשורה כולה ל- הפניית הקשב והיכולת לשלוט ולמקד את הקשב.

הפרעת קשב וריכוז הכל תלוי בשליטה על “מערכת הקשב”

ד”ר ברידג’ אומרת כי רוב ההורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז אשר מביאים את ילדיהם למרפאה שלה, שואלים את השאלה: “איך ייתכן שילדי מסוגל להתרכז מצוין אבל רק במה שמעניין אותו”? היא אומרת שהיא כל הזמן מוצאת את עצמה מסבירה להורים שהפרעה זו אינה ליקויי או חסר אלא ליקוי המתבטא בשליטה על הקשב. כמו כן, היא מצאה שהדיבור על הפניית הקשב והשליטה עליו הוא אפקטיבי מאוד בשיחה עם הורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

לדברי ד”ר ברידג’, השאלה צריכה להיות “לאן הקשב של הילד מופנה?” . האם הקשב מופנה להיכן שהוא צריך להיות מופנה כדי למלא דרישות ומטלות של הבית, הלימודים והחברה שאינם בהכרח מעניינות ו/או בעלי תגמול מיידי, או שמא הוא מופנה רק לעבר מטלות ומשימות שהפרט מתעניין בהם ובאמצעותם הוא חווה גירוי מהנה ומספק. הפניית קשב תקינה, כלומר כזו המאפשרת יכולת לימודית טובה, דורשת מידה רבה של שליטה עצמית ויכולת להשלים משימות גם כאשר התגמול וההנאה אינם מיידים.

כדי להבין את אופן הפעולה של הפרעת קשב וריכוז, חשוב להבין את האנטומיה של הקשב.

האנטומיה של מערכת הקשב

ראשית כל, חשוב לדעת שהכול מתחיל או קשור לנוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) הנקרא דופמין. למרות שנוירונים המפרישים דופמין הם יחסית מעטים, הם מרוכזים באזורים מאוד ספציפיים של המוח שמרכיבים את מערכת התגמול של המוח. בעצם, המערכת העצבית היא שאחראית על יצירת תחושות ההנאה שנוצרות ע”י פעילויות מהנות אם זה אכילת שוקולד, חיבוק או משחק. עם זאת, התיאור של דופמין כחומר הכימי שגורם להנאה, הוא ממש לא מושלם. מחקרים מראים למשל, כי מערכת התגמול של דופמין פועלת גם כשמכריחים אנשים לאכול משהו שלא בהכרח עושה תיאבון או כשאדם מתחיל לנשום לאחר שעצר את נשימתו.

מצבים אלה, הם מצבים מאוד לא נעימים, אך למרות זאת, הנוירונים מפרישים דופמין. עובדה זו, מעלה שתי אפשרויות:

  1. כולנו מזוכיסטים שנהנים ממצבים לא נעימים.
  2. דופמין קשור יותר לקשב ומוטיבציה ולא רק להנאה ותגמול.

נראה שהאפשרות השנייה הגיונית יותר.

דופמין במחקרים

ישנן עדויות גוברות המציעות כי המטרה העיקרית של הדופמין היא לעזור לנו להעריך באופן יעיל את הסביבה.

חוקרים רבים בתחום, אומרים כי הדופמין מאפשר לנו להעריך במהירות את גודל וחשיבות המחשבות והרעיונות שלנו. כאשר אנחנו רואים משהו שאנחנו רוצים, לא משנה אם זה שוקולד או כוס מים, רק ראיית האובייקט גורמת לרצון רגשי חזק שגורם לנו לפעול.

העולם מלא באפשרויות והדחפים הדופמינרגיים שלנו עוזרים לנו לבחור מה לעשות.

הסבר זה מחזיר אותנו להצהרה “הפרעת קשב וריכוז הכל תלוי בשליטה”. ישנו צבר של תאי עצב המחבר בין מערכת התגמול הדופמינרגית לקורטקס הפרה-פרונטלי – אזור שאחראי בין היתר על הקשב שלנו. כלומר, תחושה או רעיון שגורמים להפרשה מוגברת של דופמין, יותר סביר שיגרמו להפניית הקשב שלנו אליהם. במילים אחרות, הקורטקס הפרה-פרונטלי עכשיו נמצא בקשב למה שהדופמין הפנה אותו אליו.

השפעת הדופמין על יכולת הקשב שלנו

כפי שציינו קודם, הבעיה בהפרעת קשב וריכוז איננה חוסר קשב.

ילדים עם הפרעות קשב וריכוז יכולים להתרכז במשך זמן ארוך במיוחד, אך קשב זה דורש סף עניין וגירוי גבוהים ולכן הם אינם מסוגלים להתרכז במהלך שיעור שנתפס אצלכם כמשעמם, בעוד שהם כן יכולים להישאר מרוכזים שעות רבות במשחקי מחשב ומעניינים אותם יותר. מחקרים שונים (פרט למאמר של ד”ר ברידג’ ‘הפרעת קשב וריכוז הכל תלוי בשליטה’) מדברים על הצד הפיסיולוגי שבו צבר של תאי עצב המחבר בין מערכת התגמול הדופמינרגית לקורטקס הפרה-פרונטלי – אזור שאחראי בין היתר על הקשב שלנו. דבר זה הגיוני, מכיוון שתחושה או רעיון שגורמים להפרשה מוגברת של דופמין, יותר סביר שיגרמו להפניית הקשב שלנו אליהם. מכאן, שככל שאצל אדם מסוים יש יותר הפרשה של דופמין, תהיה לו גם יכולת קשב טובה יותר.

כלומר, טיפול הולם להפרעות קשב וריכוז, יגרום להפרשת דופמין מוגברת וכך, רמת העניין בנושאים שלא התעניינו בהם קודם, יעלה ולכן יהיה לנו קל יותר להפנות אליהם את הקשב.

אז מהו טיפול הולם? טיפול אשר יצליח להעלות את רמת הדופמין במוח וייטיב עם היכולת לשליטה בקשב וכמובן ישפר את הקשב והריכוז.

ידוע שברטלין ותרופות דומות לו משפיעות על הפרשת הדופמין, אך האם רק טיפול תרופתי משפיע ומעלה את רמת הדופמין? מסתבר שלא!

כיצד להעלות את הדופמין באמצעים טבעיים?

מחקרים מראים שאם נגרה את המוח להפעיל קשב וריכוז, בסופו של דבר נגרום להעלאה וזרימת הדופמין.

אימון מוחי כדוגמת תכנת AttenGo, יסייע לילדים עם הפרעת קשב וריכוז לאמץ את המוח הרבה מעבר למה שהם מסוגלים.

AttenGo עושה שימוש בתרגילים ממוחשבים ייחודיים אשר פועלים מצד אחד על העלאת גלי המוח לתדרי ביתא, ומצד שני מפעילים מיומנויות קוגניטיביות שונות. בין התרגילים נמצא כאלה אשר מאמנים יצירת קשב וריכוז בסביבה בה אין הרבה גירויים (כמו סביבה לימודית). זאת,  כדי שהמוח יבצע את הריכוז המסויים הזה הוא מאמץ את האונה במוח להפיק ולהזרים את רמת הדופמין הדרושה.

כזכור וכפי שנאמר בתחילת המאמר: ריכוז בסביבה עם גירויים רבים כמו טלוויזיה ומשחקי מחשב דינמיים אינם גורמת לאותו ריכוז כמו זה הנדרש בסביבה לימודית. כמובן שנושאים אלו ממשיכים להיחקר ודברים חדשים מתגלים כל הזמן בנוגע למערכות המוח בכלל ולהפרעות קשב וריכוז בפרט אך כל האספקטים מעניינים וראוי להקדיש להם מחשבה.

לסיכום: כן!  אנו מסכימים עם הקביעה “הפרעת קשב וריכוז הכל תלוי בשליטה.”

>> חזרה לכל המאמרים