הקשר בין צפייה בטלויזיה לבין הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז (ADHD) וצפייה בטלויזיה

“טלוויזיה היא מכשיר חינוכי נפלא; כל פעם כשמפעילים אותה בחדר בו אני נמצא, אני עובר לחדר השני וקורא ספר”
גראוצ’ו מרקס

האם צפייה ממושכת בטלויזיה מחריפה את הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז?

להורים רבים יוצא להשתמש בטלויזיה בתור “בייביסיטר” לילדיהם. היום, טוענים החוקרים, מוכרות ההשפעות השליליות של הטלויזיה על המוח, ואף נעשה ניסיון למצא קשר סיבתי בין צפייה ממושכת בגילאים נמוכים להופעת תסמינים של הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD) בשלבי הקליטה הראשונים בבית הספר.
מחקר שערכה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) בשנת 2004 הראה, שככל שילדים בגילאי שנה עד 3 רואים יותר טלויזיה כך גדל הסיכוי שלהם לפתח הפרעות קשב וריכוז (הפרעות מסוג ADD/ADHD) עד גיל 7. עוד קבע המחקר, שעבור כל שעת צפייה ביום הסיכון לכך עולה ב-10%.
בעקבות המחקר ייעצה האקדמיה האמריקנית להורים להפסיק את הצפייה בטלויזיה לילדים מתחת לגיל שנתיים ולגביל את זמן הצפייה לילדים מבוגרים יותר. יחד עם זאת, המחקרים מעולם לא ביססו לחלוטין את הטענה, כי קיים ישיר בין צפייה ממושכת בטלויזיה בגילאי ילדות מוקדמים לבין התפתחות הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD) בגיל מאוחר יותר.
באופן צפוי, הטענות עוררו סערה בקרב הורים רבים, שילדהם אובחנו בהפרעת קשב וריכוז. רובם החלו לתהות אם להכות את עצמם על כל אותם השנים שבהם איפשרו לילדים לצפות בטלויזיה בלי גבולות, שכן לפי המחקר, ייתכן וזה מה שגרם להתפתחות הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD) או להחמרת הסימפטומים של ההפרעה.
ומה עושים מכאן ואילך? האם מאפשרים את צפייה ? איך מגדלים את האחים הצעירים שלהם?

הפרעות קשב וריכוז וטלויזיה – הקשר עדין לא חזק דיו

על מנת לענות על השאלות יש לבדוק מקרוב את המחקר עצמו: מה הוא הצליח להוכיח ומה נותר בגדר הערכה בלבד. ד”ר דימטרי כריסטקיס, מרצה לרפואת ילדים באוניברסיטה בוושינגטון, ומי שביצע את המחקר, מודה שהמחקר היה מוגבל. הוא ביסס את נתוניו על סקירה קודמת של אימהות שרק נזכרו בהרגלי צפייה של ילדיהם בתקופת ילדותם המוקדמת ולא כאלו שדיווחו על כך ב”שידור חי”. דיווח בדיעבד עלול להטעות משום שלא תמיד תשובות שנשלפות מהזיכרון הן מדוייקות.
מה גם, שהמחקר מתייחס לקשר בין צפייה בטלויזיה לבין קשיי קשב וריכוז באופן כללי ולאו דווקא בקשיים שהם מאובחנים: הנשאלים מעולם לא התבקשו לפרט באם ילדיהם מאובחנים באופן רשמי בהפרעת קשב וריכוז.
בשורה התחתונה: אפשר להפסיק עם רגשי האשם. עובדתית, ילדים שראו מעט טלויזיה – או בכלל לא – מאובחנים כיום עם הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD), ושפע של ראיות מובילות לכך שהסיבות להפרעה זו הינן גנטיות.
בנוסף, קיימים מחקרים – כמו זה של טרסה סטיבנס פסיכולוגית חינוכית וד”ר מירים מלסו מאונברסיטת לובוק בטקסס – הרואים קשר קלוש בין צפיה בטלויזיה לבין הופעת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז.

נורת אזהרה לבעלי הפרעת קשב וריכוז

אין קשר ישיר בין הפרעות קשב וריכוז לבין צפיה בטלויזיה אבל לדברי ד”ר קריסטקי, המהירות בה נעים האייטמים על מסך הטלויזיה והמחשב יכולה לפגוע במוחם של ילדים קטנים ולגרום להם לבעיית ריכוז במשימות איטיות שדורשות מחשבה. הוא מסביר שבניגוד לחיים האמיתיים, התמונות בטלויזיה רצות במהירות גבוהה מאוד ומלמדות את התינוק לחשוב שזה קצב נורמלי. כך, חשיפת מוחו המתפתח של הילד לטלויזיה מביאה לגירוי יתר של המוח ולשינוי תמידי בתהליך הריאקציה הכימית שמתרחש בו.
הטלויזיה יוצרת רעש תמידי שיכול להתנגש עם הדיבור הפנימי של הפעוט, באמצעותו הוא לומד לחשוב על פתרון לבעיות ולרסן תגובות אימפולסיביות, אומר ג’אן היילי, פסיכולוג ומומחה למדעי המוח. שתי הסוגיות שלהלן יכולות להביא להחרפת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, בייחוד לאלו שיש סבירות גנטית שההפרעה תופיעה אצלם בשלבים מאוחרים יותר.

הפרעות קשב וריכוז – טלויזיה וטיפים לחיים בלעדיה

לסיכום הדיון הזה על אודות הקשר שבין צפייה בטלוויזיה לבין הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD), להלן מספר טיפים שיעזרו לווסת את הקשר שלנו עם המסך הקטן.
מומלץ להגביל את זמן השהייה מול המסך לשעה-שעתיים ביום. פרק זמן זה כולל בתוכו את הצפייה בטלויזיה, משחקי מחשב ווידיאו ואינטרנט.
מומלץ לדאוג לשגרה יומית גם בלוח השידורים: בתחילת השבוע אפשר לבחור יחדיו מספר תוכניות שאותן יראו הילד ובשעות שתחליטו עליהן מראש. כך תהיה בידכם גם בקרה על התכנים שהוא רואה.
אין צורך להשאיר את הטלויזיה דלוקה כשאיש אינו צופה בה – זה מפתה להתיישב מולה ולברוח ממטלות אחרות, בייחוד כשמדובר בילד עם הפרעת קשב וריכוז שנוטה לדחיינות. עוד על הפרעות קשב וריכוז ודחיינות.
אתם תופתעו לגלות כמה מעט מתגעגעים הילדים שלכם לטלויזיה, אם תעזרו להם למלא את הזמן בדברים יותר מעניינים שמספקים את אותו העניין והריגוש.