התכונות שיעזרו לבעלי לקויות למידה להצליח בחיים

התכונות שיעזרו לבעלי לקויות למידה להצליח בחיים

לא קל להגדיר מהי הצלחה בחיים. משמעות ההצלחה שונה ומוגדרת אחרת בין אנשים שונים. משמעות ההצלחה עשויה להיות שונה גם בשלבים שונים בחיי האדם. למרות זאת קיימת  “נורמה” בכל חברה אשר לה מאפיינים הנחשבים להצלחה. מאפיינים אלה כוללים ייחסים חברתיים, קשרי משפחה טובים, תחושת נאהבות, שלמות עצמית, עבודה, בריאות, נוחות כלכלית, סיפוק רוחני ועוד. כמובן שאנשים מסוימים ישימו דגש יותר או פחות על מאפיינים שונים.

ילדים עם לקויות למידה יכולים להפוך למבוגרים מצליחים ומאושרים! אבל לצערינו לא כולם. לקויי למידה בכל גיל אשר חוו קשיים במישור הלימודי, חברתי ותפקוד יומיומי, ממשיכים עם הקשיים גם אל תוך חייהם הבוגרים.

למרות זאת, רבים מביניהם מנהלים חיים שמובילים אותם להצלחה ולחיים מלאי סיפוק, בעוד שאחרים ממשיכים לחוות כישלונות ומתקשים בשמירה על יציבות רגשית, חברתית או כלכלית.

נשאלת איפה השאלה, מדוע למרות תנאי רקע דומים, ישנם הבדלים גדולים כל כך בין האנשים? המחקר הבא מספק חלק מהתשובות לשאלה זו.

מחקר במכון פרוסטיג, יחד עם מספר מחקרים גדולים נוספים, התמקד בזיהוי הפקטורים התורמים להצלחתם של אנשים עם לקויות למידה. תוצאות מחקרים אלה, מצביעות על החשיבות של כמה מאפייני אישיות ומאפייני התנהגות שיכולים לתרום להתמודדות מוצלחת או כושלת עם לקויות למידה.

מהם התכונות הדרושות על מנת להשיג הצלחה?

מחקר אורך שהתבצע במהלך 20 שנה, מצא כי ישנה חשיבות רבה ל- 6 תכונות עיקריות התורמות להצלחתם של אנשים בעלי לקויות למידה. התכונות הם: מודעות עצמית, נקיטת יוזמה, התמדה, קביעת מטרות, קיום וניצול של מערכות תמיכה יעילות ואסטרטגיות להתמודדות רגשית. חשוב להדגיש שלא לכל אדם שהגיע להישגים גבוהים יש את כל התכונות הללו וחלקן  עשוי להתקיים ברמות גבוהות או נמוכות יותר בהשוואה לאחרים. בדומה לכך, יתכן שלאנשים שנחשבים לפחות מוצלחים יהיו גם כן חלק מהתכונות הללו. מה שכן – יש יותר סיכוי שנמצא את התכונות האלו אצל בעלי לקויות למידה אשר הצליחו להגיע להישגים גבוהים יותר מאשר אצל אלו שלא. כמובן שהצלחה היא מושג סובייקטיבי שנתפס באופן שונה אצל אנשים שונים.

התקווה היא שהורים יבינו את הצורך במאפיינים אלה וינסו, על סמך זה, להדריך את ילדיהם לקראת חיים מספקים ומוצלחים יותר. מעניין לציין כי לפי המחקרים, למאפיינים הנ”ל יש השפעה גדולה יותר על הסיכוי להצלחה מאשר הצלחה אקדמאית, מין, מצב סוציו-אקונומי ואפילו IQ. חשוב להדגיש כי כל המסקנות שיתוארו במאמר זה מתבססות על מחקר אורך ספציפי זה וכמובן שלא ניתן להכליל אותן על כלל אוכלוסיית לקויי הלמידה. בנוסף, יש להדגיש כי הישגים גבוהים מתייחסים להצלחה בעבודה ובתחומי חיים חשובים אחרים שגורמת לתחושת סיפוק בחיים המדווחת ע”י הנבדקים. להלן התכונות הנדרשות:

1. מודעות עצמית – לרוב, בעלי לקויות למידה שהגיעו להישגים גבוהים, מודעים לסוגי הבעיות שיש להם, כולל בעיות אקדמיות כגון קריאה ופעולות חשבון, בעיות קשביות וארגוניות ובעיות שהן לא אקדמיות כגון הפרעות תנועתיות או רגשיות. אנשים אלה מבינים כיצד בעיות אלו משפיעות על חייהם ויש להם את היכולת להפריד בין לקויות הלמידה שלהם והאספקטים האחרים של חייהם כך שלקויות הלמידה הן רק אספקט אחד של חייהם והן לא מגדירות אותם או את האישיות שלהם. לכל בן-אדם יש את התחומים שהוא יותר טוב בהם ואת אלו שפחות. רק צריך להיות מודעים לזה ולא לתת ללקויות הלמידה להשתלט על החיים. בנוסף, אלו שהצליחו להגיע להישגים גבוהים, יודעים לבחור את העבודה שהכי מתאימה להם. למשל, אם יש לאדם מסוים לקות בחשבון אבל יכולות כתיבה מצוינות, הוא יבחר עבודה שדורשת כתיבה כמו עיתונאות ולא יבחר עבודה שדורשת ביצוע פעולות חשבוניות כמו חשבונאות. לעומת זאת, לעתים, אנשים שלא מצליחים להגיע להישגים גבוהים, לא מצליחים לזהות את נקודות החוזק והחולשה שלהם, לא מקבלים את המגבלות שלהם וכתוצאה מכך מוצאים עבודה שלא תואמת את היכולות שלהם.

2. נקיטת יוזמה – מבוגרים עם לקויות למידה שהגיעו להישגים גבוהים ולהצלחה, בדרך כלל פעילים מאוד בסביבה שלהם. הם משתתפים בפעילויות קהילתיות ולוקחים על עצמם תפקיד פעיל במשפחה שלהם, בשכונתם ובקרב חבריהם. בנוסף, פעמים רבות הם מובילים את עצמם לתפקידים ניהוליים בעבודה, בקהילה ובסביבה המשפחתית. לא מפתיע, אפוא, שאנשים עם לקויות למידה שהגיעו להישגים טובים והצלחה, מאמינים כי יש להם את הכוח ואת היכולת לשלוט בגורלם ולהשפיע על מהלך חייהם. כדי להגיע להישגים גבוהים ולהצלחה, פעמים רבות צריך לקחת יוזמה ולא להישאר פסיבי ורק להגיב לאירועים שמתרחשים. צריך לקחת את החיים בידיים, להחליט החלטות ולפעול לפיהן.

3. התמדה – אנשים רבים בעלי לקויות למידה מראים התמדה רבה והם ממשיכים בדרך שבחרו למרות כל הקשיים. לעתים רבות הם אומרים על עצמם דברים כגון “אני לא לעולם לא מוותר” או “אני לא אחד שפורש”. למרות זאת, לאנשים עם לקויות למידה שהגיעו להישגים גבוהים והצלחה יש יכולת חשובה נוספת – היכולת לדעת מתי כן להפסיק ולוותר. למרות שאנשים אלו בדרך כלל אינם מוותרים על מטרה שהציבו לעצמם, הם עלולים, בהתאם למצב, לשנות את הדרך שבה הם החליטו להגיע למטרה כדי לשפר את סיכוייהם להצלחה. במילים אחרות, אחרי כישלון חוזר, אנשים אלו מסוגלים לבצע אסטרטגיות חלופיות כדי להגיע למטרה או לחילופין, להבין מתי יש צורך לשנות במעט את המטרה. לעתים קרובות הם ינסו מספר אסטרטגיות עד שיגיעו לאסטרטגיה הנכונה. הגישה צריכה להיות כזאת שאומרים בה – “נכשלתי מספר פעמים אבל אני לא כישלון. אני לומד מהכישלונות שלי כיצד להצליח”. בנוסף, צריך להבין שלפעמים דווקא הקשיים הכרחיים להצלחה ורצוי לא לוותר בקלות ברגע שנתקלים בקשיים.

4. קביעת מטרות – אנשים שהגיעו להישגים גבוהים קובעים לעצמם מטרות שהן ספציפיות, אך גמישות כדי שיהיה אפשר לשנותן בהתאם למצב ולתנאים. מטרות אלו מכסות מספר תחומים כגון חינוך, תעסוקה, משפחה והתפתחות אישית. בנוסף, ישנה אסטרטגיה להשגת המטרות. כלומר, לאנשים אלו יש הבנה של התהליך ההדרגתי שבעזרתו ניתן להשיג את המטרות. נראה גם כי המטרות שאנשים כאלו מציבים לעצמם הן מטרות מציאותיות הניתנות להשגה לפי הסטנדרטים האישיים שלהם ורמת היכולת שלהם.בעוד שאנשים עם לקויות למידה המגיעים להישגים גבוהים מציבים לעצמם מטרות קונקרטיות, מציאותיות וברות השגה, אנשים עם לקויות למידה שאינם מגיעים להישגים גבוהים נוטים לקבוע מטרות עמומות יותר, לא מציאותיות או גרנדיוזיות מדי שאינן תואמות את נקודות החוזק והחולשה שלהם או את היכולות שלהם. לדוגמא – אדם שיש לו בעיות חמורות עם קואורדינציות עין-יד וראייה מרחבית שקובע לעצמו מטרה להיות טייס או בחורה עם בעיות קריאה, כתיבה וארגון ששמה לעצמה למטרה להיות מזכירה. באופן לא מפתיע, סביר להניח ששני אנשים אלו לא יצליחו להשיג את מטרותיהם ויחושו תסכול רב כתוצאה מכך.

5. קיום וניצול של מערכות תמיכה יעילות – גם אנשים עם לקויות למידה שהצליחו להגיע להישגים וגם כאלו שלא, קיבלו במהלך חייהם איזושהי תמיכה ועזרה מאחרים. הדרכה, תמיכה ועידוד יכולים להגיע מהמשפחה, מחברים, ממורים, ממטפלים ומחברים לעבודה. עם זאת, נראה שאלו שמצליחים להגיע להישגים, מנסים, עם התבגרותם, להפחית את התלות שלהם באלו שתומכים בהם ומדריכים אותם. לעומת זאת, נראה כי כאלו שלא מצליחים להגיע להישגים, לא מסוגלים להפחית את התלות במעבר לחיים הבוגרים והם נותרים תלויים באחרים יותר מהרגיל. יתר על כן, נראה כי האנשים שסיפקו את התמיכה לאלו שהצליחו להגיע להישגים, היו, לרוב, אנשים בעלי ציפיות ברורות ומציאותיות לגבי מטרותיהם בחיים כך שהם יכלו להדריך לזיהוי והשגת מטרות מציאותיות מבלי להקשות או להיות ביקורתיים. בנוסף, הם יכלו לעזור בשינוי כיוון בדרך להשגת המטרות או בשינוי המטרות אם היה צורך בכך.

בנוסף, נראה כי אנשים בעלי לקויות למידה שהצליחו להגיע להישגים נוטים לבקש בצורה אקטיבית את תמיכתם של אחרים. הם אינם יושבים ומחכים שמישהו יבוא לעזור להם כשהם צריכים עזרה. במקום זה, הם יוזמים קבלת עזרה אם הם זקוקים לה והם מסכימים לקבל עזרה כשהיא מוצעת. בניגוד לכך, נראה כי כאלו שלא הצליחו להגיע להישגים, לרוב אינם נוטים לבקש עזרה וגם לא לקבל אותה כשהיא מוצעת.

6. אסטרטגיות להתמודדות רגשית – רוב בעלי לקויות הלמידה חווים מתח רב בחייהם כתוצאה מהחיים עם הלקויות הנ”ל. מתח זה עלול להיחוות בבית הספר, בעבודה, בבית ובחיי החברה. במקרים מסוימים, המתח יכול להיות כל כך רב עד שהוא מוביל לבעיות פסיכולוגית כגון חרדה ודיכאון. עם זאת, נראה כי בעלי לקויות למידה שהצליחו להגיע להישגים גבוהים הצליחו לסגל לעצמם אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם המתח, התסכול והחוויות הרגשיות שהתלוו ללקויות הלמידה שלהם. נראה כי יש בייחוד 3 מרכיבים לאסטרטגיות יעילות אלו:

א. מודעות לסוגי המצבים שגורמים למתח
ב. היכולת לאבחן מתי מתחיל להיווצר מתח
ג. היכולת להשתמש בצורה יעילה באסטרטגיה המתאימה כאשר עולה הצורך

לדוגמה – אחת הנשים שהשתתפו במחקר מתארת כי היא מודעת לכך שקריאה בקול רם מול אנשים גורמת לה למתח רב. היא יודעת שכשהמתח מתחיל, נוצרים אצלה סימפטומים פיזיולוגיים כגון נשימה מואצת. היא גם יודעת שכאשר היא מתרכזת בנשימה ומבצעת נשימות איטיות ועמוקות, המתח פוחת ולכן היא מנסה לעשות זאת בכל פעם שהיא מבצעת את פעולת הקריאה.

האסטרטגיות שפיתחו לעצמם בעלי לקויות למידה שהצליחו להגיע להישגים גבוהים כוללות קבלת ייעוץ, העברת משימות שאינן אפשריות להם לאנשים אחרים, החלפת פעילויות מפעם לפעם במטרה למנוע הגברת מתח, הבעת רגשות, שיפור הביטחון העצמי והאסרטיביות, שימוש יעיל בתמיכה ובעידוד של חבריהם, הנכונות לבקש עזרה בתכנון מראש של סיטואציות קשות יותר, התרחקות מאנשים שליליים או ביקורתיים, פתרון חילוקי דעות בינם לבין חבריהם ובני משפחתם ושיתוף רגשותיהם עם חברי משפחה תומכים.

בעוד שכאלו שהצליחו להגיע להישגים גבוהים משתמשים באסטרטגיות הנ”ל ומצליחים להפחית את המתח והחרדה בחייהם, כאלו שלא הצליחו להגיע להישגים מדווחים כי מצבים הגורמים למתחים משתלטים עליהם לגמרי. כאשר הם מתוחים יתר על המידה או נמצאים במצב רגשי רעוע, הם מתקשים מאוד לחשוב על פתרונות אפשריים שיעזרו להם להפחית את המתח ולחזור למצב יציב.

סיכום

המחקר הראה כי מערכת מסוימת של מאפיינים אישיים, גישות והתנהגויות יכולות להועיל בהובלת אדם עם לקויות למידה לחיים מוצלחים ומלאי סיפוק. למרבה הצער, רוב העבודה עם בעלי לקויות למידה מוקדשת לשיפור היכולות האקדמאיות והלימודיות ופחות לפיתוח מאפיינים חשובים אלו. כאשר רואים את החשיבות של המאפיינים הנ”ל בניהול חיים מוצלח יותר ומבינים שילדים מתבגרים  וצריכים להסתדר גם בסביבות אחרות חוץ מבית הספר והכיתה, זה מדגיש את העובדה כי יש צורך בחיזוק מאפיינים אלו אצל הילד בדיוק כמו הצורך לחזק את היכולות הלימודיות שלו. יש לציין כי חיזוק שני התחומים הללו צריך להתבצע האחד עם השני ולא האחד במקום השני.

כמובן שמאפייני אישיות זה לא משהו שקל ללמד או לשנות אצל בני אדם, אך אם מתחילים בגיל צעיר, ניתן לנסות להחדיר מאפיינים אלו כמה שיותר לאורח החיים. גם אם מפתחים רק כמה מהמאפיינים, הדבר יכול לתרום לניהול החיים בצורה מוצלחת ויעילה יותר. בנקודה זו, תרומתם של ההורים לילד עם לקויות למידה, יכולה להיות גדולה ביותר.