התמודדות עם גיל ההתבגרות

איך להתמודד עם גיל ההתבגרות?

להיות הורה לכל מתבגר – וכל שכן למתגבר בעל הפרעות קשב וריכוז ADHD – מצריך איזון עדין בין העידוד לעצמאות ואחריות מצד אחד ומאידך, הגבלת העצמאות במצבים המצריכים זאת.

עבור הורים, גיל ההתבגרות של ילדיהם הוא אתגר לא קטן. בדרך כלל יש יותר חיכוכים, המתבגר מתחיל להיות יותר חשוף לסיכונים ולסיטואציות חברתיות יותר בעייתיות ויחד עם זאת, הוא פחות משתף את ההורים במה שעובר עליו ובקשיים שלו וכך השליטה של ההורים בחיי ילדם הולכת ופוחתת. למרות זאת, ההורים עדיין צריכים לייעץ למתבגר כיצד להיות יותר יעילים, להחליט החלטות נכונות ולהפעיל שיקול דעת נכון לגבי המצבים שהם נקלעים אליהם והאנשים שהם נמצאים איתם בקשר.

כאשר למתבגר יש בנוסף לכל גם הפרעות קשב וריכוז, גיל ההתבגרות יכול להפוך לקשה עוד יותר. מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים להיות פחות בוגרים נפשית מחבריהם באותה קבוצת הגיל. הגיל הכרונולוגי שלהם יכול להיות שונה מאוד מה-‘גיל הנפשי’ שלהם. כאשר המתבגר לא בוגר מספיק נפשית, קשה לו יותר להתמודד עם האחריות שבד”כ מוטלת על חברים בגילו כמו למשל החזקת עבודה או התמודדות עם הלחץ הרב של בחינות הבגרות. בנוסף, הקשרים החברתיים עלולים להיות אף יותר מורכבים מהרגיל.

להלן מספר טיפים שעשויים לעזור לעבור את השנים המאתגרות של גיל ההתבגרות בשלום:

1. נסו לקבוע מהי הבגרות הנפשית של ילדכם. הציפיות שלכם מילדכם, צריכות להיות תואמות לבגרות הנפשית שלו במציאות ולא למה שאתם חושבים שהיא צריכה להיות באותו גיל. התאמת ציפיות יכולה להפחית משמעותית את כמות החיכוכים וכמובן את כמות האכזבות הן שלכם, ההורים והן של ילדכם.

2. קבעו חוקים. חלקו את החוקים לשתי קבוצות – כאלו שניתנות למשא ומתן, כמו שעת חזרה מבילוי שיכולה להשתנות לפי ההתנהגות, וכאלו שאין עליהם משא ומתן בשום אופן כמו שתיית אלכוהול או שימוש בסמים. עבור החוקים שניתנים למשא ומתן, קבעו מראש אילו התנהגויות יאפשרו שינוי בחוקים ועבור החוקים שלא ניתנים למשא ומתן, קבעו מראש מה יהיו ההשלכות אם ילדכם יעבור על החוק שקבעתם. בצורה כזו, אם משהו קורה, תוכלו להתמודד עם זה בצורה יותר רגועה. זה חשוב גם כדי שתהיה אחידות ועקביות בין ההורים בתגובה למעשה.

3. עקבו אחר ההתקדמות של ילדכם בבית הספר. למרות שילדכם כבר בגיל חטיבה או תיכון, עדיין חשוב שתעקבו אחרי מה שקורה איתו בלימודים. תהיו בקשר עם המורים כדי לוודא שילדכם מצליח להתמודד עם העבודה הרבה ושהוא מבצע כראוי את המטלות שניתנו לו. אם יש צורך, תצמידו אותו למורה פרטי רלוונטי או לאיש מקצוע שילווה וידריך אותו. עדיף לטפל בקשיים כשמגלים אותם ולא לתת לעניינים לצאת מכלל שליטה.

4. שימו לב לחיי החברה של ילדכם. עבור מתבגרים, חיי החברה הופכים להיות בחשיבות עליונה. למרות זאת, כישורים חברתיים זה משהו שלעתים חסר למתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז. המחסור בכישורים חברתיים שמלווה לעתים על ידי ביטחון עצמי נמוך עלול להוביל לסיטואציות בעייתיות כגון לחץ חברתי או לחילופין, התבודדות. אם אתם שמים לב שילדכם מבלה זמן רב לבדו או שאין לו הרבה חברים בגילו, נסו לעודד אותו למצוא איזושהי פעילות חברתית שהוא יכול להשתתף בה ודרכה להכיר אנשים. זו יכולה להיות תנועת נוער, חוג בתחום שמעניין אותו וכד’. תחושת השייכות לקבוצה כלשהי יכולה לתרום רבות לביטחון ולדימוי העצמי.

5. נהיגה – וודאו כי ילדכם מוכן לזה. נהיגה היא תחום עיקרי בו מתבגרים רוצים לפתח את עצמאותם. למרות שנקבע גיל נהיגה לפי החוק, אתם יודעים טוב יותר מכולם האם ילדכם מוכן להתחיל לנהוג או שעליו לחכות מעט. האם הוא אחראי מספיק כדי לשבת מאחורי ההגה או האם עליו להתבגר מעט לפני כן. למורת רוחו של המתבגר, עדיף לחכות מעט עד שיהיה מוכן מאשר לסכן אותו על הכביש. גם כאשר הוא כן מתחיל לנהוג, יתכן וכדאי להגביל אותו, לפחות בהתחלה, במספר הנוסעים ברכב ולאסור פעולות שעלולות להסיח את דעתו כגון שמיעת רדיו והתעסקות עם הטלפון הסלולרי גם אם יש דיבורית. מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז מוסחים בקלות רבה ובמיוחד בתחילת קריירת הנהיגה שלהם כשהאינסטינקטים שלהם בכביש עדיין לא מפותחים דיים, כדאי להפחית כמה שיותר גורמים שעלולים להסיח את דעתם (רכב מלא חברים, רדיו, דיבור בטלפון וכד’).

6. שימו לב להתנהגות חריגה. מתבגרים עלולים להיות בעלי מצבי רוח משתנים – רגע אחד עם שקטים ומדוכדכים ורגע אחר כך הם קופצניים ושמחים. למתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז יש סיכון למוגבר להתפתחות הפרעות נוספות בגיל ההתבגרות כגון דיכאון וחרדות. כדאי לשים לב להתנהגות של ילדכם. במידה ואתם רואים התנהגות מעט חריגה, כדאי לפנות לגורם מקצועי ולא לתת למצב להתדרדר.

7. מצאו את עמק השווה. למרות שמתבגרים לא נוטים לשתף את הוריהם במתרחש בחייהם, בדאגות שלהם ובנושאים המטרידים אותם, חשוב לא ללחוץ עליהם לשתף אך לוודא כי הם יודעים שאתם שם בשבילם אם הם רוצים. נסו להקפיד על ארוחות משפחתיות ולמצוא זמן לבילויים משותפים שיתרמו לקרבה ביניכם.
כדאי גם להשקיע זמן להבין ממה נובעים קשיי תקשורת אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז – וכיצד ניתן להתמודד עם אלה בצורה מועילה ומקרבת.