איך ליצור סביבת למידה ידידותית למוח?

“איך ליצור סביבת למידה ידידותית למוח של ילדים?” 

איך ליצור סביבת למידה ידידותית למוח אצל ילדים?אלנה צ’רנק, מורה מקנדה, מציגה תפיסת עולם שמטרתה לשנות תפיסות של מורים ושל מערכת החינוך. 

היא מתייחס לכלל הילדים אבל עם דגש על ילדים שיש להם קשיים בקשב ובריכוז.

צ’ארנק מסבירה שאם אנו יודעים לפנות לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז באופן שייצור אצלם התלהבות ועניין בלימוד, תוך היכרות יותר מקצועית ומפורטת של איך המוח מגיב ואיך המוח לומד – אז למעשה, כל הכיתה וכל הילדים ירוויחו מזה רבות.

צ’רנאק טוענת: “אנו צריכים להשקיע יותר בסביבה הלימודית ובדרכי הלימוד שיהיו יותר ידידותיות למוח”.

אין ספק שאנו חיים בעולם של תגובה מהירה. כולם מצפים להשיג הכול יותר מהר, ומצפים לסיפוק מיידי בכל התחומים של החיים.

נדמה לעתים, כאילו נוצרה מגמה לפעול בדרך הקלה והמהירה ביותר להשגת מטרותינו.

במהלך העשור האחרון, נצפתה עליה דרמטית במספר האבחונים של ADHD בכל בעולם.

מה שמעניין הוא שנצפתה עליה עוד יותר ניכרת במספר המרשמים שנרשמו לריטלין או קונצרטה.

נטייה זו ניכרת גם כן בסביבת בתי-הספר. כותבת צ’רנאק:

כאשת חינוך העוסקת בתחום יותר משבע שנים, שמתי לב לחוסר סובלנות גובר בקרב מורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז. אני מתביישת להודות שהמורים מביעים תסכול תמידי לגבי הילדים שהם מכנים “ילדי ADHD” ושרבים מהם רואים בתעשיית התרופות פתרון לתסכולם.”

תמונה זו וודאי אינה מתארת את המורים בכללותם.

יש מורים רבים שמשקיעים מנשמתם בחינוך הילדים ובשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת הרגילה של הכיתה.

עם זאת, ניכר שנעשה פחות מאמץ בהתאמת סביבת הלימודים לילדים בעלי הפרעת קשב.

הערכה כי מושקע יותר מאמץ על שכנוע הורים להתחיל במתן ריטלין.

השאלה המתבקשת היא: איך המורה בכיתה יכול לעזור לילד עם הפרעת קשב?

אז איך ליצור סביבת למידה ידידותית למוח? המורה מציעה שתהיה תפיסה חלופית לפיה ניתן לפתור בעיות התנהגות בכיתה באמצעות הוראה שהיא יצירתית ומושקעת ושמחפשת לגרות ולאתגר את התלמידים.

כדי לכוון יצירתיות זו, צ’רנאק נעזרת במחקר מעודכן אודות המוח, תכונותיו ויכולותיו. 

איך ליצור סביבת למידה ידידותית למוח- 5 טיפים שכדאי לזכור:

1. להטעין את המוח ברגש – קשב וריכוז יהיו גבוהים יותר כשילדים ירגישו חיבור עם מה שהם לומדים.

צריך לתכנן מערכי שיעורי ופעילויות לימודיות כך שיגרו את הרגש ויביאו לעניין ומעורבות אישית של כל תלמיד עם החומר הנלמד.

אמנם לא ניתן לגרום עניין זהה אצל כל הילדים, אך כן אפשר לתכנן להציע לילד לבחור נושא מתוך כמה אפשרויות ובעצם הבחירה, כבר יש מעורבות ונטייה לשיתוף פעולה גדולים יותר.

2. כל העולם במה – מחקר נוירוקוגניטיבי מראה שישנה פעילות מוגברת כשהמוח נחשף לצחוק, תנועה, מוזיקה וכדומה.

צחוק למשל מגביר את כמות החמצן המגיע למוח והקשבה למוזיקה ותנועה יוצרת חיבורים נוירוניים חדשים! אז מומלץ למורים ולהורים להיעזר בהומור, לנוע במרחב תוך כדי דיבור ואפילו לאפשר להשתמש במוזיקת רקע , בעת מבחן, עבודה וכדומה – לילדים מסוימים (לא לכולם זה מתאים).

3. מצאו את סגנון הלמידה המתאים לערוץ הקשב של הילד – לפי מחקרים בתלמידים נמצא כי ישנם כמה טיפוסים שונים של לומדים:

– הלומדים באופן יותר חזותי, הם פשוט זוכרים ומטמיעים חומר חדש בצורה טובה יותר בעזרת חומרים ויזואליים.

– הלומדים באופן יותר שמיעתי, כלומר לומדים וקולטים טוב יותר באמצעות האזנה, לכן הרצאות יותר מתאימות להם מאשר לימוד מתוך קריאה בספר.

– הלומדים באמצעות תנועה, למשל סגנון ‘קינטי’ – בעזרת תנועה במרחב הכיתה ולא ישיבה סטטית.

חשוב שכל מורה יזהה אצל כל תלמיד את סגנון הלימוד שלו וינסה למצוא דרכים ליישום שיטות לימוד בהתאם.

4. שילוב חמשת החושים – מידע חדש נקלט במוחנו באמצעות החושים. זה לא דבר חדש, אבל לאחרונה מדברים על כך שככול שנערב בתהליך הלמידה יותר חושים בו זמנית, נצליח לעזור ללמידה (עוזר מאוד ליצירת קשב וריכוז גבוהים יותר).

5. שימוש במידע קצר וקולע – מחקרים מראים שהמוח מוגבל במספר פריטי המידע שהוא מסוגל להכיל בזמן נתון. היכולת הלימודית של ילדים בגיל בית-ספר יסודי מחזיקה מעמד כעשר דקות בכל פעם ולכן אחרי נקודה זו, הילדים כבר אינם קולטים מידע חדש באופן יעיל.

תרומת המעורבות ההורית בסביבת הלימוד

לסיכום, אם אתם עדיין שואלים “איך ליצור סביבת למידה ידידותית למוח”, שימוש בחמשת הטיפים חשובים הללו יכולים להועיל. 

ולהועיל לא רק למורים אלא גם להורים, בעת שאתם עוזרים לילדכם להתכונן למבחן או להכין את שיעורי הבית.

אין ספק שיש ערך רב בהעלאת מידת העניין והמעורבות בסביבות לימודיות – עבור כל ילד וילד, ובוודאי עבור ילדים בעלי הפרעות קשב או לקויות למידה. 

שימו לב!

תכנית האימון המוחי ‘אטנגו’ שואבת את עקרונותיה על תחום הקוגניציה במדעי המוח.

אטנגו מתבססת על העובדה הידועה כי רק כאשר הקשב והריכוז תקינים, המוח יוכל לקלוט מידע חדש, לזכור אותו ולשמור בזיכרון. אלה כמובן התשתיות לתהליכי למידה תקינים!

על מנת לאפשר לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז לשפר את יכולותיהם. הצטרפו עוד היום לאימון המוחי של AttenGo, ותראו כיצד ניתן להתגבר על הקושי ולחוות הצלחה!

הרשמה לתוכנית אימון אישית

>> חזרה לרשימת המאמרים