הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים

מהיכן נובעת הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים?

הפרעת קשב וריכוז אצל ילדיםמרבית החוקרים מסכימים שהמקור של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים וכמובן גם אצל מבוגרים הוא ביולוגי ונובע מתפקוד לא תקין של המוח.

התפקוד הלא תקין יכול להיגרם מהבדלים מבניים של המוח או מחוסר איזון ברמות החומרים הכימיים במוח הנקראים נוירוטרנסמיטורים, שהעיקרי שבהם הוא הדופמין.

המודלים העדכניים ביותר שמתארים מה קורה במוחם של אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מציעים שישנם אזורים מסוימים של המוח המושפעים מההפרעה.

אזורים אלו כוללים את האונות הקדמיות, המנגנון המעכב של קליפת המוח (הקורטקס) והמערכת הלימבית, כאשר כל אזור כזה אחראי על תפקודים ספציפיים.




האונה הקדמית במוח אחראית על ריכוז, קשב ומיומנויות קוגניטיביות

האונות הקדמיות גם במוחו של ילד צעיר, עוזרות לנו להתרכז במשימה, למקד את תשומת הלב שלנו, להחליט החלטות נכונות, לתכנן, ללמוד, לזכור מה שלמדנו ולהתנהג בצורה מתאימה בכל מצב נתון.

כל אלה הם יכולות קוגניטיביות וחשובות מאוד לתפקוד הלימודי אצל ילדים בעיקר מאפשרות בהתמודדות עם הפרעת הקשב ביומיום.עוד על הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים

מה גורם לילדים להיות אימפולסיביים?

האונה הקדמית היא האחראית על השליטה העצמית, היכולת לעכב תגובה ולהיות פחות אימפולסיביים.

למשל: להגיד דברים שהם לא במקום ולהתפרץ מיד בחוסר שליטה עצמית משקפים מצב של בעיה באימפולסיביות.

למשל: כשהמורה או הבוס שלנו מעירים לנו הערה שלא מוצאת חן בעינינו ואנחנו רוצים להגיב בעצבנות או בחוצפה, המנגנון המעכב של המוח אומר לנו: “עצור! זהו המורה/הבוס שלך. כדאי לך לדבר אליו בנימוס כדי שלא יהיו לזה השלכות בעתיד”.

מומחים בתחום חקר המוח טוענים שכאשר המנגנונים המעכבים לא עובדים כמו שצריך, אנחנו נראה תופעות כגון:

התנהגות אימפולסיבית, מזג חם, נטייה להתפרצויות ורוגז וגם יכולת קבלת החלטות לקויה.

נזכיר כאן שגם המערכת הלימבית היא הבסיס לרגשות שלנו ולעירנות והדריכות שלנו.

אצל אדם עם פעילות יתר של מערכת זו, נראה תנודות חדות במצב הרוח והתפרצויות לא מוסברות.

יתכן ונראה גם גירוי יתר, נראה כי הוא נבהל בקלות, שהוא נוגע בכל דבר סביבו ושהוא דרוך יתר על המידה.

מערכת לימבית תקינה, מאפשרת מעבר תקין בין רגשות, רמות תקינות של אנרגיה, דפוסי שינה תקינים ורמות נורמליות של התמודדות עם לחצים.

תפקוד לא תקין של המערכת הלימבית יראה בעיות גם בתחומים אלו.

הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים עלולה להשפיע על אחד, שניים או על כל האיזורים הנ”ל, מה שגורם לסוגים השונים של ההפרעה.

הבנת הפרעת הקשב והריכוז על ידי מדידת גלים חשמליים במוח

בעזרת מכשיר מדידה של גלים חשמליים הנקרא EEG) Electroencephalograph), שבו נעזרים באלקטרודות שמוצמדות לקרקפת ומודדות את דפוס הגלים החשמליים במוח, ניתן לבדוק את ההתנהגות הנוירולוגית של המוח. תדרי הגלים מצויינים באותיות יווניות כאשר כל אות מציינת טווח תדרים אחר וכל טווח תדרים מאפיין מצב מסוים שבו אנו נמצאים:

  • גלי דלתא (בסביבות 4Hz) – מאפיינים מצב של שינה
  • גלי תיטא (4-8Hz) – מאפיינים מצב של “חלימה בהקיץ” (מצב שמאפיין אנשים
    בעלי הפרעת קשב וריכוז מסוג ADD)
  • גלי אלפא (8-12Hz) – מאפיינים מצב של רגיעה
  • גלי ביתא 1 (14-16Hz) – מאפיינים מצב של ריכוז ויכולת הפקת קוגניציה טובה
  • גלי ביתא 2 (16-20Hz) – מאפיינים מצב של ריכוז עד דריכות קלה
  • גלי ביתא 3 (20-30Hz) – מאפיינים מצב של דריכות ועירנות גבוהה (מצב שמאפיין אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות ADHD)
  • גלי ביתא 4 (30-40Hz) – מאפיינים מצב של דריכות גבוהה מאוד

כאשר משווים תוצאות EEG של ילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז עם תוצאות EEG של אלו שאין להם הפרעות קשב וריכוז, לעתים קרובות רואים שילדים עם הפרעות קשב וריכוז מראים פעילות יתר של גלים בתדירות נמוכה יותר (תיטא ואלפא).

הדפוס הנפוץ ביותר שרואים אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הוא דפוס של פעילות יתר של גלי תיטא.

דפוס זה נמצא אצל כ-80% מהילדים שיש להם הפרעה כזו. קראו איך AttenGo משפר גלי המוח.

לעומת זאת, אצל מרבית מהמתבגרים והמבוגרים שמאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, רואים פעילות יתר של גלי אלפא, כאשר פעילות גלי תיטא היא נורמלית. פעילות היתר בגלי אלפא מאפיינת מצב שבו מרכזי העיבוד במוח פועלים אך נכשלים בהקצאת משאבים למשימה שעליהם לבצע. כך נוצר מצב שבו יתכן ותהיה חוויה של “שמעתי את הקול שלך אבל אין לי מושג מה אמרת הרגע”.

בעזרת דרכי טיפול שונות ניתן למשנות את הדפוס הזה ולבצע ויסות של גלי המוח כך שתעלה הפעילות של גלי ביתא 1 שנדרשים למצב של קשב וריכוז אופטימליים.

אז איפה נכנס לתמונה הדופמין שכולם מדברים עליו?

שלושה מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) מעורבים בתסמינים של הפרעות קשב וריכוז בילדים ומבוגרים כאחד: דופמין, סרוטונין ונוראדרנלין.

הפרשה מאוזנת של שלושת החומרים האלו היא פקטור חשוב לתפקוד תקין.

מחקרים רבים מראים כי הפרעות קשב וריכוז נגרמות כתוצאה מפעילות לקויה של תאי העצב במוח הקשורה בהעברת הנוירוטרנסמיטר דופמין.

פעילות לקויה זו מביאה לחוסר איזון ולרמות נמוכות מדי של דופמין במוח.

הדופמין הוא נוירוטרנסמיטר המופרש באזורים שונים במוח.

הוא מעורב בתיפקודים חשובים כגון תנועה, קשב, למידה וקבלת החלטות ולכן אם יש מחסור בדופמין, נראה קשיים או הפרעות בתחומים אלו.

כמו שציינו, חוץ מהדופמין, עוד שני נוירוטרנסמיטרים קשורים לתסמינים של הפרעות קשב וריכוז והם סרוטונין ונוראדרנלין.

הסרוטונין נמצא כקשור ל:

ויסות מצבי רוח, לתוקפנות ולהתנהגות אימפולסיבית.

נוראדרנלין משויך בין היתר ל:

שליטה על מצבי עירות ודריכות.

כאמור, הפרשה מאוזנת של שלושת החומרים האלה נדרשת לתפקודו תקין של האדם.

גלי המוח שדיברנו עליהם קודם, הם אלה שגורמים להפרשת הנוירוטרנסמיטרים מתאי העצב.

גלים בתדרים נמוכים יותר (דלתא, תיטא ואלפא) נוטים לגרום לשחרור מוגבר של סרוטונין.

לעומת זאת, גלים בתדרים גבוהים יותר (ביתא 1) נוטים לגרום לשחרור מוגבר יותר של דופמין.

על-ידי ויסות של גלי המוח, שנעשה בשיטות טיפול שונות, ניתן להביא לשחרור הכמות הנדרשת של נוירוטרנסמיטרים ובעיקר של דופמין.

העליה ברמות הדופמין במוח, תביא ליכולת ריכוז טובה הרבה יותר ותתרום להפחתת התסמינים של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים ומבוגרים כאחד.

האם האימון המוחי יכול לשנות דפוסים במוח?

מחקרים מצאו שאם נאמן את המוח בצורה שתלמד אותו להפעיל את איזור האונה הקדמית בצורה מיטבית, נצליח לשנות דפוסים מוחיים.

בזכות אימון שכזה, ניתן להתגבר על מגוון בעיות קוגנטיביות לרבות הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים.

תכנת AttenGo, הנה שיטת אימון מוחי כזו אשר פותחה במיוחד לבעלי קשיים בקשב וריכוז, ADHD ומתאימה לילדים ומבוגרים כאחד.

השיטה כוללת מבדק מקדים הקובע מהי היכולת הכללית ומתאים לאחר מכן תכנית אימון אישית.

במהלך התרגול בתכנית AttenGO מבצעים פעילות הדורשת הפעלה של גלי מוח בתדרים מסוימים המביאים להעלאה של דופמין.

כחלק מהתרגול בתוכנית אטנגו, ישנו תהליך אימוני שבו המוח לומד לעבוד בצורה אחרת ולהיות מסוגל להפיק יכולות קשב וריכוז טובים וגבוהים ביחס למה שהיה מסוגל עקב הפרעת הקשב וריכוז שלו.

בנוסף, האימון כולל עבודה על מרכיבים קוגניטיביים המתרחשים באונה הקדמית של המוח כמו:

קשב מתמשך, פיצול קשב, קשב סלקטיבי ובמיוחד “בקרת קשב” שמטרתה להפעיל את מערכת העל של הקשב האחראית על התפקודים הניהוליים.

תפקודים ניהוליים או במינוחם המקצועי: Executive Functions, כוללים בתוכם קבלת החלטות, ארגון, תכנון ארגון סדרי עדיפויות וכד’.

לחץ כאן לקבלת התנסות חינם