קשיים חברתיים והפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז (ADHD) וקשיים חברתיים

“יש אנשים שנמצאים בעולם רק כדי שיהיו בו מכל הסוגים”. (קרלוס רואיס סאפון, מתוך הספר “צילה של הרוח”)

הפרעות קשב וריכוז וקושי חברתי

פיתוח קשרים חברתיים הוא דבר חיוני בתהליך ההתפתחות הטבעי של כל ילד. קשיים חברתיים עלולים, בשלב מאוחר יותר, לגרום לבעיות בתחומים אחרים, כמו: ביישנות, דימוי והערכה עצמית נמוכה ועוד. כל אלה עלולים להתלוות לתוך חייו המתבגרים ולהשפיע על עתידו כמבוגר.

ילדים המתקשים ביצירת קשרים חברתיים, נמצאים בקבוצת סיכון של נשירה מבית ספר וחוסר יכולת להתמודד עם לימודים גבוהים ובמקרים קיצוניים אף עבריינות. ילדים שבצעו אבחון הפרעות קשב וריכוז לעיתים חסרים את האינטראקציה החברתית המתאימה כבר מגיל מאוד צעיר. ככל שהם גדלים הם מאמצים לעצמם את ההרגשה, כי חסרים להם הכישורים החברתיים, הדימוי העצמי שלהם נפגע מה שמביא לתסכול, דיכאון, וקשיים נוספים. לא לגמרי ברור כיצד הפרעת קשב וריכוז משפיעה על בעיות חברתיות, אבל ידוע שהשניים הולכים יד ביד. הסיבה לכך נעוצה במספר גורמים: חלק מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים להיות אגרסיביים ואימפולסיביים מאחרים. הם מגיבים עיתים תכופות אל חבריהם בחוסר סבלנות, בכעס, בצעקות, מתפרצים לדברי המורה ומשתוללים על כל דבר פעוט. לעיתים הם מבקשים להשתלט על המשחק, מתפרצים כשלא בתורם ושוכחים את החוקים. הם נחשבים למוזרים בעיני חבריהם לכיתה משום שלא תמיד שמים לב כשמדברים אליהם, ולא תמיד זוכרים את מה שנאמר.

התנהגות זו שבדרך כלל נעשית באופן לא מודע, גורמת לילדים האחרים להתרחק מהם, ואף לנדותם בשעת ההפסקה. ילדים רבים עם הפרעות קשב וריכוז אינם מצליחים להגיע להישגים גבוהים בבי”ס וזאת למרות היותם אינטליגנטיים ובעלי רמה אינלקטואלית גבוהה. הדבר מביא להערכה עצמית נמוכה ולאחריה להתכנסות. ישנו סיכוי שילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז שהנם גם בעלי בעיות התנהגות, בהיותם דחויים ע”י חבריהם לכיתה, יבחרו להתחבר עם אחרים שדפוס ההתנהגות שלהם דומה. כך הם מעודדים אחד את השני להתנהגות פסולה ומרחיקים את עצמם עוד יותר מקשרים חברתיים נורמטיביים. אולם, לא כך הדבר אצל כולם. לילדים עם הפרעת קשב וריכוז יש אישיות מיוחדת: הם כריזמטיים, אמביציונים, אמיצים, הרפתקנים, נוטלים על עצמם סיכונים ומקוריים בהומור שלהם. כל אלו לעיתים משפיעים מאוד על הסטטוס החברתי שלהם והם נחשבים בעיני חבריהם ל”מקובלים”.




הפיתרון עבור הפרעות קשב וריכוז ילדים ונוער

העובדה שלילד יש הפרעות קשב וריכוז, עדיין לא מחייבת קושי ביצירת קשרים חברתיים. כמו בהרבה מקרים אחרים, גם כאן למעורבות ההורים ישנה השפעה. לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז שיש קושי ולאלו שיש חשש שיפתחו כזה בשלב מאוחר יותר, להלן מספר דברים שניתן לעשות: ראשית, חשובה מאוד המעורבות של ההורה בחייו החברתיים של ילדו. כל הילדים צריכים חברים, אבל חשוב לדעת מה טיבם של הקשרים שאותם טווה ילדכם. וודאו כי הקשרים החברתיים שלו (בייחוד בשלבים הראשונים של בית הספר) הינם חיוביים. כאמור, לקשרים אלו השפעה מכרעת לשלבים המאוחרים יותר של חייו. עוד על קשב וריכוז ילדים ונוער

  • זהו את הילדים שעימם הייתם שמחים שילדכם יתחבר והשתדלו ליזום מפגשים בינם בשעות אחר הצהריים. קשרים עם ילדים מסוימים יכולים להיות חשובים לא פחות מציונים טובים בבי”ס.
  • שימרו על קשר עם אנשים להם תפקיד משמעותי בחייו של ילדכם (מורים, יועצת, מדריך בחוג וכו’) דברו איתם לא רק על התנהגות ילדכם ועל הישגיו בתחום אלא שאלו אותם על יחסיו עם חבריו לפעילות.
  • נסו לעודד את ילדכם ליצור בעצמו קשרים חברתיים ולו עם ילד אחד בכיתה. הצלחה כזו עם חבר אחד עשוי לתת את ההרגשה שהנה הצלחתי ולהוביל להתקשרויות נוספות.
  • נסו ליזום מפגשים, טיולים וכדומה עם חבריכם אשר להם יש ילדים בגילו של ילדכם ונסו להפגיש ביניהם.
  • עודדו את הילד להצטרף למסגרות חברתיות מחוץ לבית הספר כמו תנועת נוער, חוגים בתשלום, קייטנות וכדומה.