התופעה של ילדים תוקפניים מוכרת להורים רבים! במיוחד להורים שילדיהם מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז, ששואלים את עצמם איך לשלוט בתוקפנות של הילד.
הילד או הילדה נוטים להתפרץ, ממש תוך שנייה, ולהגיב בצורה שאינה הולמת את המקרה?
הם יוצאים ממיקוד, נראים פעילים ומגיבים באימפולסיביות, שעשויה לא פעם לגלוש להתרסה בוטה, תוקפנות ואפילו תוקפנות פיזית?
לא כל הילדים בעלי הפרעת קשב הינם בעלי התנהגות בלתי נשלטת, אבל כן ניתן לומר שלרובם יש נטייה לאימפולסיביות.
לכן, קיים סיכוי שהתנהגות בלתי נשלטת יכולה גם להתגבר ואפילו לצוץ במשך השנים – במיוחד בגיל ההתבגרות, כשההורמונים עדיין לא מאוזנים.
מה הקשר בין תוקפנות אצל ילדים ואימפולסיביות?
לפני שמגיעים למחשבה איך לשלוט בתוקפנות של הילד, יש להבחין בין אימפולסיביות שמקורה בהפרעת קשב ADHD לבין תסמונת המכונה ODD – Oppositional Defiant Disorder – זוהי הפרעה ההתנהגותית בפני עצמה המאופיינת בדפוס חוזר של התנהגות שלילית ומתריסה.
ישנם ממצאים כי בין 40-80 אחוזים מהילדים המאובחנים בהפרעת קשב וריכוז יהיו גם בעלי הפרעה התנהגותית זו.
על כל פנים, התנהגות אימפולסיבית, התפרצויות והתרסה, מגבירות את המתחים והלחצים במשפחה, בין חברים או בבית הספר.
הורים רבים מנסים להתמודד עם המצב באסטרטגיות הוריות מסורתיות של ‘סיבה ותוצאה’ (אם תעשה כך – יהיה כך וכו’), אך הם עשויים לגלות שאצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הטכניקות הרגילות לא עובדות.
אתם שואלים את עצמכם אם ככה איך לשלוט בתוקפנות של הילד?
הבשורות הטובות הן שבגיל ההתבגרות, בסביבות גיל 12, אצל רובם תצנח התוקפנות לרמה של חצי.
הבשורות הטובות יותר- הן שאין צורך לחכות, יש מה לעשות קודם לכן, וצריך לעשות זאת.
חוקרים ממליצים-כך תשלוט בתוקפנות ילדך:
לדברי ד”ר ראסל ברקלי, מומחה להפרעות קשב וריכוז ומחבר שותף של Your Defiant Child: Eight Steps to Better Behavior:
“צריך להתחיל את ההתערבות מוקדם ככל האפשר משום שעד אז התוקפנות עלולה לגרום לילדים נזק בלתי הפיך“.
ד”ר ברקלי ממליץ- כדאי להתחיל מוקדם ככל האפשר:
“כבר מגיל צעיר בפעילות מובנית: רשמו את הילד לחוגי ספורט במסגרת ובהשגחה. חזקו את הילד באמצעות עזרה פרטנית לנושאי הלימודים, כי העלאת הישגיהם בלימודים תגביר את ביטחונם העצמי וזה יתרום מיד גם לשיפור התנהגותי”.
כמו כן, מחקר שהתפרסם במגזין מוביל לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר מצא כי שילוב אפקטיבי ומהיר לטיפול ב-ODD המופיע לצד ADHD הוא שילוב של שלושה גורמים יחדיו:
1. טיפול תרופתי רגיל (סטימולנטים)- תוספת אלמנט תרופתי פסיכיאטרי והורים שעברו הכשרה ואימון להתמודדות עם התנהגויות אגרסיביות – יפחית בהרבה את רמת התוקפנות של הילד/ה.
2. טיפול שאיננו תרופתי – הוא טיפול באמצעות אימון-מוחי לשליטה עצמית, עיכוב תגובה והעלאת קשב וריכוז כדוגמת תוכנת ‘אטנגו’.
אימון זה אשר מבוצע באמצעות מחשב בלבד, יקנה יכולת מודעות מתמדת לכל פרט הקשור באופן התנהגות אימפולסיבית, בוויסות עצמי ובהגברת קשב וריכוז.
3. סביבה לימודית – לפרמטר זה יש משקל רב.
במחקר אחר בחנו החוקרים את שכיחות תופעת הסימפטומים של ADHD בילדים בשיעור כיתתי לעומת ילדים בשיעור אישי, במצב של אחד על אחד. המורים התבקשו לדרג את הסימפטומים על פי הסולמות של אבחון הפרעת קשב וריכוז. התוצאה הייתה שהן תסמיני הפרעת הקשב והן תסמיני ה-ODD, כגון סירוב להיענות לבקשת המורה או הפגנת זלזול בו, פחתו במידה ניכרת בשיעור האישי.
תוצאות המחקרים הלכה למעשה
המסקנה העולה היא:
שמורים צריכים לסגל לעצמם בכיתה התנהגות של מורה “פרטי” כלפי הילד (גם אם המצב לא אפשרי, עדיין זה הרצוי שיהיה).
כלומר, להגביר את מודעותו באופן עקבי ורצוף להתנהגות המצופה ממנו, להבהיר מה תהיה התוצאה אם לא יעמוד בציפיות, ולחילופין לתגמל באופן חיובי על כל עמידה בתוצאות. גם כאן יש לצפות להפחתה ניכרת בסימני התוקפנות וההתרסה.
מסתבר אם כך שה”דווקאיזם” התוקפני הוא תופעה מוכרת נלווית להפרעת קשב וריכוז, אך אין לקבלו כגזירה משמים. יש, אם כן, מה לעשות, לא בהכרח על ידי תרופות, רק לא לחכות שיעבור לבד.