שמונה מיתוסים על הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז ו-8 המיתוסים הנפוצים

1) אם אתה מתמיד בפעילות כלשהי, סימן שאין לך הפרעות קשב וריכוז

אכן מפתיע לצפות במישהו עם הפרעת קשב וריכוז מצליח להתמיד בפעילות אחת לאורך זמן. הפרעות קשב וריכוז טומנות בחובן קשיי ארגון ועמידה בסיום משימות, בייחוד כשמדובר בכמה מטלות במקביל. יחד עם זאת, כשאנשים עם הפרעות קשב וריכוז נתפסים למשהו שמעניין אותם, הם מסוגלים להתמקד בו לאורך זמן – אפילו יותר מדי זמן… הנטיה לשקוע בפעילות מאתגרת ולאבד את חוש הזמן נקראת היפר-פוקוס (Hyperfocus או “מיקוד יתר”).

2)  תרופות יכולות לרפא הפרעות קשב וריכוז

תרופות לא מרפאות את ההפרעה אלא מסייעות לסימפטומים שלה באותו יום שהתרופה נלקחת. הפרעת קשב וריכוז הינה מצב כרוני שלא נעלם, למרות שהסימפטומים שלה יכולים להשתנות או להתמעט עם הזמן. במטרה להתמודד עם קשיי קשב וריכוז, בונים רבים מהאנשים אסטרטגיה יומיומית הכוללת שגרה מסודרת, פיתוח מיומנויות, אכילה נכונה ובריאה. כל זאת, לצד שיטות פסיכולוגיות וקוגנטיביות. עוד על טיפול בהפרעות קשב וריכוז

3) הפרעות קשב וריכוז נגרמות כתוצאה מהתנהגות ההורים

ידוע כי הפרעות קשב וריכוז קשורות בגנטיקה, אך עדיין ישנם הורים שמאשימים את עצמם ונוטים לחשוב כי הם האחראים להתנהגותם ותפקודם של ילדיהם. התנהגות ההורים יכולה להשפיע דווקא בהיבט חיובי כאשר ההורים מעודדים, מחזקים, מקפידים על שיגרה מוכרת ועוד. סביבה הורית חיובית ותומכת עוזרת להתמודד עם סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז הן להורה והן לילד.

4) הורים עם ADHD (הפרעות קשב וריכוז)?

רבים מהילדים מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז כבר עד גיל 7. לא כך היה המצב בעבר: הורים שסובלים היום מתסמונת זו או אחרת של הפרעת קשב וריכוז נותרו ללא איבחון עד שלב ההורות. רבים מההורים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) החלו להחשף לתופעה בעקבות איבחון שעשו לילדיהם. הם זיהו אצלם את הסימפטומים, וכך, אובחנו כהורים עם הפרעות קשב וריכוז. איבחון זה מביא אותם להיזכר בקשיים שהיו להם בילדותם ולמציאת ההסבר לכל המאבקים והבעיות שהיו להם בבי”ס.

5) לבעלי הפרעת קשב וריכוז יש בעיות התנהגות

המיתוס הזה מוביל לבלבול רב בכל הקשור לילדים ומבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז. אכן ישנם מקרים שבהם הפרעת הקשב מלווה בהיפראקטיביות ובתזזיות (ADHD), אולם ישנו סוג אחר של הפרעת קשב וריכוז המתאפיין בחולמנות, ניתוק מהסביבה ונטייה להסחה, כאשר למעשה אנשים אלו הם שקטים ובעלי התנהגות נורמטיבית (ADD). היפראקטיביות יכולה גם להיעלם עם השנים כאשר את מקומה תופס לרוב איזשהו חוסר שקט (לכן מבוגרים רבים עם הפרעת קשב אינם נוטים להיפראקטיביות).

6) איבחון הפרעת קשב וריכוז הפך לדבר שבאופנה

במילים אחרות שואל המיתוס: האם האצבע כיום לא קלה מדי על ההדק בכל הקשור לאיבחון הפרעות קשב וריכוז? התשובה היא לא, לא, לא. הפרעת קשב היא הפרעה אמיתית ומתישה ביותר. גם בעבר אנשים סבלו ממנה, אך כיוון שלא זוהו ולא אובחנו, הם לא טופלו. כיוון שלא טופלו, פיתחו חלק מהם הפרעות התנהגותיות ורגשיות קשות. הודות לפתיחות ולמודעות ההולכות וגוברות, יותר הורים כיום שולחים את ילדהם לאבחון ואף “מאבחנים” את הפרעת קשב וריכוז בתוך עצמם. כמו כן, הכלים הדידקטיים והפסיכולוגיים כיום מאפשרים איבחונים מדוייקים ונכונים יותר שעוזרים לרדת לעומק הבעיה ולספק דרכים מועילות לפתרונה.

7) הפרעת קשב וריכוז איננה הפרעה הקשורה בבריאות

הפרעות קשב וריכוז מסוג ADD ו-ADHD אובחנו כ”הפרעה” על-ידי כל אותוריטה מקצועית בתחום הרפואי והפסיכולוגי. מקורו של מיתוס זה ודומיו הוא בעובדה כי עד היום לא נבנה כלי רפואי שיכול לזהות באופן מוחלט הפרעת קשב וריכוז. על אף הקשר לתחום הרפואי, אין בידי הרופא את היכולת לזהות את ההפרעה באמצעות בדיקת מעבדה כשם שהוא יכול לעשות, למשל, במקרה של מחלת הסכרת. על אף שאין כיום בדיקות רפואיות שיכולות לגלות הפרעות קשב וריכוז, אבחונים נעשים באמצעות בחינה יחסית פשוטה, הבודקת קריטריונים מסויימים ומאבחנת באמצעותם הפרעות קשב וריכוז. לעיתים זיהוי הסימפטומים לא פשוט משום שלא תמיד הם גלויים על פני השטח. מה גם, בשלב זה או אחר כולנו סובלים מאיבוד קשב או קושי בריכוז, אלא שלרב מדובר באיבוד פוקוס נקודתי ורגעי, תלוי מצב רוח ועייפות. לאנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז סימפטומים אלו הם דבר שבשיגרה, אשר משבשבים להם את המהלך התקין של היומויום ומקשים עליהם לעיתים במשימות הכי בסיסיות.

8) אם נוטלים ריטלין כבר לא נדרש אף טיפול נוסף

לעיתים רחוקות זה נכון. ברוב המקרים, בעלי הפרעות קשב וריכוז זקוקים להשלמת פערים בתחומים שונים, למשל ב: בעיות רגשיות, אסטרטגיות למידה, שיעורי עזר, דימוי עצמי, עזרה באירגון, עזרה בקבלת החלטות ועוד. אחד האמצעים החשובים שעל נוטלי הריטלין (ותרופות אחרות להפרעות קשב) לעשות הוא “אימון מוחי” נוירוקוגניטיבי לשיפור הפרעות קשב וריכוז.